ימי מגילת אסתר

  • הרב עדיאל זימרן

ימי מגילת אסתר

מגילת אסתר פותחת בתיאור זמן מדויק: "ויהי בימי אחשוורוש, הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש". תיאור זמן זה, לפי המלך שמלך באותה תקופה, היה נהוג באותם ימים, כפי שמשתמע גם מהמשנה במסכת ראש השנה - "באחד בניסן ראש השנה למלכים". מאידך, תארוך כזה מקשה מאוד על זיהוי מדויק של התקופה לטווח של מאות ואלפי שנים, שעה שאיננו יודעים במדויק את רשימת המלכים ואת שנות מלכותם. בכל זאת, ננסה לסקור סקירה היסטורית כללית על תקופת המגילה.

א. שיוך המגילה לתקופה הפרסית

במגילת אסתר כלל לא מוזכרים מונחים יווניים, ואף השמות המוזכרים בה אינם שמות יווניים אלא פרסיים ועלמיים [שושן היתה בירת מלכת עילם לפני התקופה הפרסית]. בשל כך, יש לייחס את המגילה לתקופה הפרסית - לפני התקופה ההלנסיטית, דהיינו לפני עלייתו של אלכסנדר מוקדון. תקופה זו מתפרשת על השנים 539-331 לפני הספירה.

ב. מיהו המלך אחשוורוש?

קשה לזהות את המלך אחשוורוש באופן ודאי, אולם רוב ההיסטוריונים סבורים שאחשוורוש הוא "כּסֶרכסֶס". כמה סיבות ישנן לזיהוי כרסכסס עם אחשורוש: ראשית, למלך זה היה ארמון חורף מפואר בשושן, מה שלא היה לשאר המלכים הפרסיים, שכן בירת פרס היתה פרספוליס. שנית, ממלכתו של כסרכסס כפי שעולה מכתבים פרסיים השתרעה מהודו ועד כוש, בדיוק כפי שמופיע במגילה. שלישית, מלך זה התפרסם במשתאות היין המפוארים שהיה עורך.

כסרכסס מלך בפרס בין השנים 465-486 לפני הספירה. בתקופה זו הממלכה היוונית ניסתה להשתלט על הממלכה הפרסית, וכרסכסס ערך כמה קרבות חשובים נגד היוונים - אך כשל ברובם.

ג. תקופת המגילה ביחס לספרי התנ"ך

במגילה מוזכר שמרדכי "הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה". גלות יכניה התרחשה בשנת 597 לפני הספירה, כמאה שנה לפני מלכותו של כרסכסס. הכיצד הדבר ייתכן? יש שהסבירו שכוונת הפסוק אינה שמרדכי הוא הגולה, אלא שאביו היה בין הגולים. ואכן, בספר עזרא יש אזכור לכך שבתקופת אחשוורוש נרדפו היהודים: "בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים" (עזרא ב', ד). אם נוסיף לכך את העובדה שעליית עזרא התרחשה בשנת 458, כ-10 שנים אחרי מלכותו של כרסכסס, נקבל התאמה כמעט-מלאה בין התאריכים.