שבת | דף נט | ירושלים של זהב
נאמר במשנה שבסוגייתנו שאסור לאשה לצאת עם תכשיט בשם 'עיר של זהב'. בעניין זה מובאת מחלוקת תנאים – לדעת רבי מאיר, אם יצאה עם תכשיט זה בשוגג היא חייבת להביא קרבן חטאת ולדעת חכמים היא פטורה מקרבן חטאת משום שמהתורה מותר לצאת עם תכשיט זה. רבי אליעזר סובר שמותר לאשה לצאת בשבת עם תכשיט זה לכתחילה משום שחכמים לא אסרו לצאת בו.
רבי יוסף בן שאול איסקפה (בראש יוסף לפרמ"ג) כתב, שהסיבה שרבי מאיר מחייב בחטאת, היא משום שעיקר עניינו של עיר של זהב היה להזכיר את ירושלים בחורבנה (וכמש"כ המהרש"א בנדרים דף נ עמוד א).
לפי דבריו נראה שבתחילה 'ירושלים של זהב' לא הייתה נעשית לשם תכשיט אלא כזכר לחורבן. יתכן לומר, שהלשון 'של זהב' אשר מציינת את החומר ממנו הוכן תכשיט זה, בשונה משאר תכשיטים שהוזכרו ללא ציון של החומר ממנו נעשו, באה בכדי לחלק בין ירושלים של זהב לירושלים משאר חומרים. ר"ל, לפי הסבר זה נחלקו רבי מאיר וחכמים (ורבי אליעזר) האם מותר לצאת בירושלים של זהב, לדעת חכמים ורבי אליעזר מכיון שמדובר בתכשיט אז מותר לצאת בשבת בתכשיט זה או, למצער פטורה. לעומת זאת, לדעת רבי מאיר אותה אשה תהיה חייבת משום שמלכתחילה לא נעשה הדבר לשם תכשיט. עצם העובדה שיצרו תכשיט דומה מזהב אינו מוציא אותו מהגדרתו כזכר לחורבן ולמעשה 'ירושלים של זהב' אינו מוגדר כתכשיט.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)