כוס חמישי

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים קיח – כוס חמישי

בברייתא המובאת בגמרא (קיח ע"א) נאמר:

תנו רבנן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון, ויש אומרים: (תהלים כג) ה' רעי לא אחסר.

רש"י ורשב"ם על אתר מדגישים שיש לגרוס "רביעי", כפי שמופיע בגמרא אצלנו, אך בגרסת הרי"ף מופיעה במקומה המילה "חמישי", וכך גרסו רוב-ככל הגאונים וראשוני ספרד. הרב כשר (בהגדה ארצישראלית) הראה שגרסה זו היא גם נחלת רוב כתבי היד, ושכן הביא הראב"ד (תשובות ופסקים סימן נד) בשם הירושלמי:

ארבעה כוסות הללו כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים והוצאתי וכו' ור' טרפון היה מביא חמישי כנגד והבאתי.

אמנם, בהבנת תפקידה וזהותה של הכוס החמישית ישנן גישות שונות בדברי הראשונים. גישה אחת סבורה שכוס חמישי הוא מצווה מן המובחר. כך למשל מבואר בדברי הרמב"ם (חמץ ומצה ח, י):

יש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל וכוס זה אינו חובה כמו ארבע כוסות.

מדברי הרמב"ם נראה שהכוס החמישי "אינו חובה כמו ארבע כוסות", אך יש מצווה ואף חובה מסוימת בשתייתו. לעומת זאת, יש מן הראשונים שהבינו את דין הכוס החמישי כדין של רשות גמורה, כמובא ברא"ש (סימן לג):

לפי גירסת הספרים משמע דלר' טרפון ויש אומרים כוס חמישי הוה ליה חובה. ונהגו העולם לעשות רשות. וכן כתב הרב ר' יוסף טוב עלם ז"ל שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס חמישי.

לרא"ש עצמו משמע שהכוס החמישי היא חובה, ואולי אפילו חובה גמורה. אך הוא מביא שדעת רבי יוסף טוב עלם היא ששתיית כוס חמישי היא רק למי שתאב לשתות. כך פסק גם הרמ"א (אור חיים תפא, א):

ומי שהוא איסטניס או תאב הרבה לשתות, יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול.

גישה זו מעוררת תמיהה: אם יש איסור עקרוני לשתות יין לאחר ארבע הכוסות, ואין חיוב לשתות כוס חמישית, כיצד מתירה אמירת הלל הגדול לעשות זאת?

נראה שאפשר למצוא שתי גישות בשאלה זו. גישה אחת אפשר לדייק מלשון המרדכי (פסחים תריא):

ובקושי התירו באסטניס וחולה להוסיף כוס חמישי אם [לא] יכול להתאפק מלשתות עד גמר ובעלילה צוו עליו לומר בו הלל גדול ברכת השיר [קיח א] נשמת כל חי.

מדברי המרדכי נראה שהלל הגדול הוא "עלילה" שנועדה להטריח את האדם ולמנוע ממנו לשתות את הכוס. מעין מבחן למידת התאווה שיש לו כלפי שתיית היין. אמנם הלבוש (תפא) כתב:

ומי שהוא אסטניס או תאב הרבה לשתות יכול להוסיף כוס ויאמר עליו הלל הגדול ויחשוב לו כוס זה כנגד כוס של רויה של הגאולה העתידה.

מדברי הלבוש נראה שהלל הגדול הוא קיום של הודאה על הגאולה העתידה, שאיננו מחויב בליל הפסח, אך האדם יכול לצרף אותו להודאה על יציאת מצרים אם רצונו בכך. לפי הבנה זו, השותה כוס חמישית יוצר קיום חדש של הודאה אשר המסתפק בארבע כוסות אינו שותף לו וגם אינו מחויב בו. אי אפשר לחייב אדם להודות על הגאולה העתידה שאותה טרם חווה על בשרו, אך אם הוא מחליט לעשות זאת מרצונו מהווה הודאה זו חלק מן ההודאה של ליל הסדר ואין איסור על עשייתה.

הרב אברהם סתיו