שבת | דף קכו | כיסויי כלים

במשנה (קכו עמוד ב) נאמר:

"כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה - ניטלין בשבת".

את הדברים הללו של המשנה מסייג רבי יוחנן בגמרא (שם):

"אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: והוא שיש תורת כלי עליהן".

כפי שנזכר בעיון הקודם, הראשונים נחלקו בהסבר דבריו של רבי יוחנן. רש"י על אתר (ד"ה א"ר) כתב:

"דכיסויין הללו חזו לתשמיש דעלמא. אבל כיסוי כלי לא אמרינן דכלי הוא".

לפי דברי רש"י, רבי יוחנן כמעט הופך את משמעות פשט המשנה. בעוד שבפשט המשנה הוגדרו כיסויי כלים כמותרים בטלטול, הרי שלדעת רבי יוחנן עצם היותו של חפץ כיסוי כלי לא מתירה לטלטל אותו, ודווקא כאשר הוא ראוי לשימוש בפני עצמו הוא נחשב ככלי שמותר בטלטול.

התוס' (ד"ה וכי) ושאר הראשונים הביאו שרבנו תם חלק על רש"י:

"ואין נראה לרבנו תם, כי למה יש לנו להצריך שלדבר אחר יהא ראוי כיון שראוי לדבר זה?... שמאחר שלכך תיקנו והכינו לכך יש תורת כלי עליו אפילו אינו ראוי לדבר אחר. כמו חריות של דקל שאינן ראוין לשום תשמיש אלא לישיבה, אף על פי כן יכול להכינם ולטלטלם בשבת".

לדעת רבנו תם, עצם ההכנה של החפץ לשמש ככיסוי כלי מגדירה אותו ככלי ומתירה לטלטל אותו, בדומה לכל שימוש אחר. סברה זו של רבנו תם מתקבלת על הדעת, ומכוחה דחו רוב הראשונים את שיטת רש"י, או שניסו להגביל אותה ולסייג אותה בדרכים שונות (עי' רשב"א וריטב"א על אתר).

נראה שתשובתו של רש"י לטענה זו של רבנו תם נמצאת בדבריו בתחילת העמוד (ד"ה ואמר רב יהודה) בעניין קנה שמשמש לנעילת הבית:

"והאי קנה מאי תורת כלי עליו איכא? אי משום דפותח ונועל בו, אין זו תורת כלי עליו אלא תורת בנין!"

כלומר, דעת רש"י היא שלא כל שימוש יכול להגדיר את הכלי ככלי. ממילא, אין להשוות בין חריות של דקל אשר הכנתן לישיבה מחשיבה אותן ככלי, לכיסויי כלים שעושים רק "מעשה כיסוי". עיקרון זה, דרישת שימוש חשוב ליצירת שם כלי, הוא עיקרון שנמצא במקומות נוספים ויש לו השלכות רבות. דוגמא קדומה לכך ניתן למצוא בדברי רבנו ירוחם (הובא בב"י סימן תקיח) שהסביר ששיפוד נחשב כמוקצה כי "אינו עושה מעשה כלי אלא מעשה קוץ".

סוגיה מפורסמת ואקטואלית יותר היא סוגיית השימוש במשחקים ובצעצועים בשבת. לדעת התוספות (ביצה יב עמוד א) והרמ"א (או"ח שח, מה) מותר לשחק בכדור בשבת משום שהוא מיוחד למשחק. אך לדעת השלחן ערוך (שם) כדור נחשב כמוקצה למרות שהוא מיוחד למשחק. לדעת האליה רבה (שם) טעם הדבר הוא שמשחק איננו שימוש חשוב שיכול להחיל על החפץ שם כלי. (ועיין בפרי מגדים שם באשל אברהם על המג"א ס"ק עב).