ליל ראש השנה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ראש השנה דף ח – ליל ראש השנה

בסוגייתנו, אנו למדים שאין בית דין של מעלה נכנסים לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החודש; דין זה נלמד מדרשת הפסוק 'חק לישראל הוא' (תהלים פא, ה). הדוגמה המובאת בסוגיה היא שאם בית הדין של מטה קבע לעבר ולדחות חודש, אז אין בית הדין של מעלה יושב אלא בא' תשרי אשר יוצא על פי התאריך של בית הדין של מטה, שאז 'משפט לאלוקי יעקב'.

על פי רוב, הדיונים בראש השנה נוגעים בשאלת היחס בין שני הימים וכיוצ"ב; ראש השנה נתפס כיום אחד, ללא כל הבדל בין ליל החג ליום.

קודם שנעסוק בחילוק האפשרי בין הימים, נקדים ונתייחס לדין ראש חודש; ההלכה קובעת שלא מחזירים אדם שטעה ולא אמר יעלה ויבוא בתפילת ליל ראש חודש משום שבית דין מקדשים את החודש רק ביום. אחת הדרכים להבין זאת היא שבערב מדובר רק בספק ראש חודש.

באופן דומה, יש לדון ביחס לראש השנה; ניתן לומר שאדם שטעה או שכח להזכיר את ראש השנה בליל החג דינו כמי ששכח לומר יעלה ויבוא בליל ראש חודש ואין הוא צריך לחזור משום שעדיין לא ראש חודש אך ניתן לומר שדין ראש השנה שונה מראש חודש רגיל.

בפירוש אותו כתבו תלמידיו של רבנו יונה גירונדי ( תר"י, ברכות, דף ל ע"ב) נאמר שראש השנה שונה מראש חודש בכך שהוא מוגדר כיום טוב, ועל כן יש לחזור. כלומר, על פי דעתם מכיוון שיש גם בליל ראש השנה קדושה הבאה לידי ביטוי באיסור מלאכה, ממילא הזכרת ראש השנה בתפילה היא חלק ממשמעות קדושת יום זה.

תפיסה מחודשת ומעניינת מציג רבי אברהם דנציג (חיי אדם כלל כד סעיף י), בדבריו הוא מביא שיש מי שסובר* שדין ראש השנה כדין ראש חודש ולכן מי ששכח להזכיר את ראש השנה, אינו חוזר. על פניו, לא מובן כיצד נאמר דבר זה לאחר שכבר כתבו תלמידיו של רבנו יונה שיש לחזור; רבי משה פינשטיין (אג"מ או"ח קע) הסביר שיש לחלק בין מה שכתבו תלמידי רבנו יונה למה שכתב רבי אברהם דנציג – לדבריו, גם רבי אברהם דנציג מסכים לכך שמי שטעה ולא הזכיר את ראש השנה בתפילה חייב לחזור – והכרעתו אמורה רק על מי ששוכח לומר 'המלך הקדוש'.

אם כן, נמצאנו למדים שבראש השנה יש שוני מהותי – קדושת החג היא רק ביום עצמו, בשונה משאר החגים בהם ליל החג והיום הם דבר אחד.

______

* רבי אבלי פאסוועליר

הרב ירון בן צבי