סוכה | דף מו | לעשות סוכה

סוגייתנו עוסקת בנוסח הברכות ומועדן על מצות הסוכה:

העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו כו' נכנס לישב בה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה.

מלשון הברייתא עולה כי דווקא הבונה את הסוכה לעצמו מברך את ברכת שהחיינו, ומכך משמע שאם אדם בונה את הסוכה לאחרים אין הוא מברך, וכך אכן כתב גם רש"י (ד"ה לעצמו).

ניתן להסביר את הכרעת הברייתא בכך שעניינה שלמצוות הסוכה הוא עצם הישיבה בה, ואילו בניית הסוכה היא רק בכדי שתהיה היכולת לקיים את המצווה של ישיבה בסוכה. העיקרון שבניית הסוכה טפלה לישיבה בסוכה, נכתב גם על ידי בעלי התוספות (ד"ה העושה), וכך פוסק גם הרמב"ם (הלכות ברכות, יא, הלכה י) להלכה*:

אחד העושה מצוה לעצמו ואחד העושה אותה לאחרים מברך קודם עשייתה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות, אבל אינו מברך שהחיינו אלא על מצוה שעושה אותה לעצמו

העיקרון שאופיין לעיל מאפשר להבין מדוע מברכים ברכת שהחיינו על הסוכה ולא ברכת לבנות סוכה (או משהו בסגנון דומה). נבהיר: כאשר אדם בונה לעצמו את הסוכה, בעצם התחלת בניית הסוכה הוא כבר למעשה התחיל לקיים את מצות הישיבה בה ולכן הוא יכול לברך ברכת שהחיינו; מה שאין כן כאשר הוא בונה את הסוכה לאחרים שאז אין התחלה של ישיבה משום שהוא לא עתיד לישב בה כלל.

כמו כן, מכך שלא נקבע נוסך ברכה מיוחד לבניית הסוכה – כפי שנאמר במסכת מנחות (דף מב ע"א) "ואילו לעשות סוכה לא מברך", נמצאנו למדים כי שעשיית הסוכה אינה עיקר המצווה אלא הכשר מצווה, ולכן נקבעה ברכה כללית של 'שהחיינו' למצוות בניית הסוכה.

על אף האמור, בתלמוד הירושלמי (סוכה, פרק א הלכה ב') מובאת דעה אשר סוברת כי יש לברך על בניית הסוכה:

העושה סוכה לעצמו מהו אומר ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות סוכה

יתכן לומר שלדעת התנא הסובר כך, ישנה מצוה של בנית סוכה; לפיכך נראה שלסברה זו אדם הבונה סוכה לאחרים, בשונה מכפי שאמרנו לעיל, יברך על בנייתה זאת משום שאין היא תלויה בישיבה בה אלא עצם הבניה הינה מצוה ועליו לברך על עשייתה.

_________

* וכתב רבי יוסף קארו (כסף משנה שם) שהלכה זו נלמדת מסוגייתנו.