נח | מגדל בבל

פרשת מגדל בבל

1.       עי' ביחידה העוסקת בסיפור מגדל בבל. באופן עקרוני ניתן לחלק את היחידה לשני חלקים מהם?

2.       חלוקה אפשרית היא לפצל בין מחשבת הבונים (פסוקים א-ד) לבין מעשיו של הקב"ה (פסוקים ה-ט).

3.       בין שני החלקים משותפים מספר ביטויים. מהם? מה משמעותם?

4.       נערוך השוואה ויזואלית בטבלה לקמן:

 

5.       הצעה אחת שאפשרית להבנת הביטויים המשותפים נמצאת בדבריו של רש"י לפס' ז:

הבה - מדה כנגד מדה הם אמרו הבה נבנה והוא כנגדם מדד ואמר הבה נרדה

האם תוכל להחיל משמעות זו גם על ביטויים נוספים משותפים?

6.       מניתוח ספרותי של היחידה בהחלט נראה כי ישנה מדה כנגד מדה. אנשי המגדל רצו לבנות את המגדל – הקב"ה הפסיק אותו. אנשי המגדל לא רצו לפוץ על פני כל הארץ ואילו הקב"ה הפיצם על פני כל הארץ. הצגת הדברים באופן הזה מעמיקה את השאלה הגדולה שנמצאת במוקד היחידה והיא כמובן – מדוע? מה פסול במעשיהם של אנשי המגדל שהקב"ה כל כך נחרץ להפסיק את הבניה ולהפיץ אותם?

7.       בכדי להשיב על שאלה זו כמובן שיש להתמקד בפסוק שמנמק את החלטתו של הקב"ה הוא פסוק ו:

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. 

בכדי להבין את הבעייתיות המוצגת כאן עי' שוב ביחידה בכללותה ונסה למצוא מילה או צמד מילים מנחות שחוזר פעמים רבות לאורך היחידה?

8.       צמד המילים שמופיע חמש פעמים במהלך היחידה הוא 'כל הארץ'. ניתן להניח כי קיים קשר בין צמד המילים 'כל הארץ' לחשש ממעשיהם 'כל אשר יזמו לעשות'. האם תוכל להסביר קשר כזה?

9.       הסבר אפשרי לכך הוא שה'כוליות' שהתאפיינה באחידות של אנשי כל הארץ עשויה לגרום ל 'כל אשר יזמו'. הכח האנושי הקיבוצי מתגלם כאן במלא הדרו אלא שבתוכו אצור גם חשש כבד מן הרעות שהוא עשוי לגרום.

10.   האם קיימות ביחידה – חוץ מן החשש הכללי מפני הרעות העתידיות – רמזים מסויימים כלפי חטאים או רעות ספציפיים, שעלולים להיגרם מן המיזם של אנשי המגדל?

11.   משני מקומות ביחידה נראה כי הביטוי לאותן רעות מתמצה בבניית המגדל. כשהקב"ה יורד לראות הוא אינו בא אלא עבור העיר והמגדל: וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וכך גם כאשר נפלגת הארץ נאמר: וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. ומשתמע שהתכלית היתה באמת הפסקת הבנייה של העיר.

מה בבניית העיר היה כל כך פסול?

עי' בדברי רש"י לפס' א: ודברים אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה

אמנם שיטה זו קשה. על פי דברי רש"י נראה כי הבעייתיות היתה בעיקר בבניית המגדל ונועד להגיע השמימה, אך לאחר הפירוד נראה כי נועד בעיקר להפסיק את בניית העיר.

עי' באמור בשופטים פרק ח

ד וַיָּבֹא גִדְעוֹן, הַיַּרְדֵּנָה; עֹבֵר הוּא, וּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, עֲיֵפִים, וְרֹדְפִים.  ה וַיֹּאמֶר, לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, תְּנוּ-נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי:  כִּי-עֲיֵפִים הֵם--וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן.  ו וַיֹּאמֶר, שָׂרֵי סֻכּוֹת, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה, בְּיָדֶךָ:  כִּי-נִתֵּן לִצְבָאֲךָ, לָחֶם.  ז וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן--לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע, בְּיָדִי:  וְדַשְׁתִּי, אֶת-בְּשַׂרְכֶם, אֶת-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת-הַבַּרְקֳנִים.  ח וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת; וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל, כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.  ט וַיֹּאמֶר גַּם-לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל, לֵאמֹר:  בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, אֶתֹּץ אֶת-הַמִּגְדָּל הַזֶּה.  {פ}

ובפירוש המצודת דוד שם:

אתץ וגו' - לפי שבטחו להשגב במגדל עוז אשר היה להם, לזה אמר שינתוץ אותו

האם ניתן לדעתך להיעזר באמור שם כפרשנות ליחידה?