מעמדו ההלכתי של מחלל שבת

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף סט – מעמדו ההלכתי של מחלל שבת

להלכה, יהודי נשאר יהודי כל חייו – אין אפשרות מעשית למי שנולד לאם יהודיה להיות לא יהודי. יחד עם זאת, יהודי שעבד עבודה זרה, נעשה בכך כגוי; כמו כן, אדם שדבק בדתם של הגויים, המשומד לכל התורה כולה, יוצא מכלל ישראל. בסוגייתנו נחלקו רב נחמן ורב אשי האם יש מצוות נוספות שיהודי העובר עליהן יחשב כמומר ולמעשה יאבד את הגדרתו כיהודי:

"אמר רב הונא איזהו ישראל מומר? זה המחלל שבתות בפרהסיא. א"ל רב נחמן כמאן? אי כר"מ, דאמר חשוד לדבר א' חשוד לכל התורה כולה - אפי' בא' מכל איסורין שבתורה נמי; אי כרבנן האמרי חשוד לדבר א' לא הוי חשוד לכל התורה כולה - עד דהוי מומר לעבודה זרה! אמר רב נחמן בר יצחק ליתן רשות ולבטל רשות... רב אשי אמר: האי תנא הוא דחמירא עליה שבת כעבודה זרה".

לדעת רב נחמן, יהודי המחלל שבת אינו מומר ולא חשוד על התורה כולה. למעשה, המגבלה שלו היא שאין הוא יכול לבטל רשות לעניין עירובין. לדעת רב אשי, חילול שבת שקול לעבודה זרה ולכן המחלל שבת הוא כמי שמומר לכל התורה - יצא מהגדרתו כיהודי.

נראה לומר שמחלוקת זו עוסקת דווקא בסוגייתן עירובין ולא תקפה לכל המצוות בתורה. כלומר, ההשוואה בין עבודה זרה ושבת היא רק לעניין מצוות מסוימות ולא לכל דבר ועניין. ראיה לכך ניתן להביא ממסכת חולין (דף ה עמוד א), שם נחלקו רב ענן ורבא בשאלה האם מותר לאכול משחיטת ישראל המשומד לעבודה זרה. הסוגיה שם מוכיחה כי מומר לעבודה זרה הוא מומר לכל התורה. לעניין הבאת קורבנות הגמרא שם מונה שתי מצוות שלא מקבלים את קרבנותיו של העובר עליהן למרות שאינו מומר לכל התורה כולה והן יין נסך ושבת. אם כן, מחלל שבת שקול לעובד עבודה זרה לעניין קרבנות ושחיטה בלבד, כמו גם ביטול דירתו לעניין עירוב.

הרב ירון בן צבי