מרחק שלש פרסאות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף סג – מרחק שלש פרסאות

מסוגייתנו משמע שאסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו. כלומר, אסור לתלמיד להורות הלכה בחיי רבו – אין זה משנה אם הרב נמצא באותו מקום עם התלמיד. ברם, במסכת סנהדרין אנו למדים שהאיסור הוא רק כאשר הרב והתלמיד נמצאים באותו המקום, עד מרחק של שלש פרסאות (דף ה עמוד ב):

"תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו, אלא אם כן היה רחוק ממנו שלש פרסאות".

את סתירה זו ניתן לתרץ על פי דברי בעלי התוספות (סנהדרין שם ד"ה אלא). לדבריהם, כאשר תלמיד נוטל רשות מרבו מותר לו להורות הלכה מחוץ לשלוש פרסאות. לפי הסבר זה, בתוך שלוש פרסאות בכל מקרה אסור. כך פסק רבי יוסף קארו להלכה (ב"י יו"ד סימן רמב).

לעומתו, הרמב"ם חילק בין מי שמורה הלכה באופן חד פעמי – באקראי, לבין מי שמורה הלכה באופן קבוע (הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה ג):

"היה בינו ובין רבו י"ב מיל ושאל לו אדם דבר הלכה מותר להשיב... במה דברים אמורים בדבר שנקרה מקרה אבל לקבוע עצמו להוראה ולישב ולהורות לכל שואל אפילו הוא בסוף העולם ורבו בסוף העולם אסור לו להורות עד שימות רבו אלא אם כן נטל רשות מרבו, ולא כל מי שמת רבו מותר לו לישב ולהורות בתורה, אלא אם כן היה תלמיד שהגיע להוראה".

יתכן לומר שבעלי התוספות ורמב"ם לא חולקים כשמדובר במקרה חד פעמי וגם בעלי התוספות מסכימים שאין בכך איסור של מורה הלכה בפני רבו. כך ניתן להבין מפסיקתו של רבי יוסף קארו להלכה בשולחן ערוך (רמב, ד):

"ואם הוא רחוק מרבו י"ב מיל, ושאל לו אדם דבר הלכה בדרך מקרה, יכול להשיב".

הרב ירון בן צבי