נדרים | דף עה | כל נדרים שתידורי

המשנה בדף עה ע"א מביאה מחלוקת אם הבעל יכול להפר את נדריה של אשתו קודם שנדרה, אך קובעת שהכול מודים שהוא אינו יכול להקים אותם קודם הנדר:

"האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין – לא אמר כלום, הרי הן מופרין – ר' אליעזר אמר מופר וחכ"א אינו מופר".

מהמשך המשנה עולה שדעת חכמים, הפוסלים הפרה קודם הנדר, מבוססת על היקש בין הפרת הנדר לקיומו – "את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר", וכפי שהקמה קודם הנדר אינה חלה, כך גם הפרה.

המשנה והגמרא אינן מבארות מניין הנחת היסוד שבעל אינו יכול לקיים את נדרי אשתו עוד לפני שתידור אותם, ובראשונים מצאנו שני הסברים לכך:

• הר"ן (ד"ה הרי) הסביר שלעניין הפרה יש מחלוקת, משום שלדעת רבי אליעזר יש קל וחומר המוכיח שאפשר להפר עוד קודם הנדר – אם הבעל מפר את הנדרים שכבר חלו, ודאי שהוא יכול להפר נדרים שעוד לא חלו, שהם חלשים יותר. אולם לעניין הקמה אין קל וחומר כזה, שהרי קל יותר לקיים נדרים שכבר חלו מנדרים שעוד לא חלו, וממילא אין מקום לומר שאפשר לקיים לפני שהאישה נדרה. מדברי הר"ן עולה שאין מקור מפורש לחוסר היכולת לקיים לפני הנדר, אלא שהדין כך משום שאין מקור לומר אחרת.
• המאירי (וכן הרא"ש בפירושו על אתר, אך נראה שיש טעות סופר בדבריו) הסביר שהבעל אינו יכול לקיים את הנדר לפני שהאישה נדרה משום ש"אין זה אלא הקמה בטעות, שהרי אפשר לה לידור דברים שאלו שמעם בשעת הנדר היה מפר". לפי זה, אין בעיה עקרונית בהקמת הנדר לפני שהאישה נדרה, אך הקמה כזו נעשית בלא שיקול הדעת המתאים, משום שהבעל אינו יודע מה תידור אשתו והוא מחיל חלות שייתכן שאינו מעוניין בה (זאת בניגוד להפרה מראש, שעל אף שגם בה הבעל אינו יודע את תוכנו של הנדר שהוא מפר, סוף סוף הוא רק החזיר את המצב לקדמותו ולא קיבע ב'קום עשה' מצב שעשוי להיות בלתי רצוי עבורו).

מבלי להיכנס לעומק ההבדלים שבין שני ההסברים הללו, נראה שלפי שניהם יש לשאול כיצד יכלו חכמים ללמוד מן ההיקש בין הקמה להפרה שגם הפרה אינה יכולה להיעשות קודם הנדר (וכן הקשו האחרונים, בעיקר על דעת הר"ן, ראו לדוגמה קרן אורה על אתר):

• לפי הר"ן, אין כל מקור לכך שאי אפשר להקים נדר קודם שנידר, וממילא אי אפשר ללמוד זאת בהיקש להפרה (ואולי אף אפשר ללמוד היקש הפוך – תחילה יש לומר שאפשר להפר קודם הנדר מכוח הקל וחומר של רבי אליעזר, ולאחר מכן להקיש הקמה להפרה ולאפשר גם הקמה קודם הנדר).
• לפי המאירי והרא"ש אומנם יש בסיס מסברה לחוסר היכולת לקיים נדר קודם שנידר, אך לכאורה אין זה חלק מהותי מדין ההקמה אלא שיקול צדדי – חשש להקמה בטעות, וקשה להבין כיצד יש להקיש מכאן לדין הפרה.

האחרונים הציעו הסברים שונים לקיומו של ההיקש על אף הבעיות הנ"ל, ואנו נתמקד בתירוצו של ה'בנין יחזקאל' (הובא בשיעורי ר' דוד פוברסקי על אתר): ההיקש בין הפרה להקמה אין משמעותו שיש ללמוד את דיני ההפרה מדיני ההקמה, אלא ששתיהן, ההפרה וההקמה, יסוד הלכתי אחד שמשמעותו יכולת של הבעל לקבוע אם נדרי אשתו יחולו או לא. לפי תירוץ זה, די בכך שהקל וחומר של רבי אליעזר אינו שייך ביחס להקמה, כפי שמסביר הר"ן, כדי שגם יישומו ביחס להפרה יידחה.

אף לדעת המאירי והרא"ש יש לומר באופן דומה, שביטולה של ההקמה מראש, אפילו אם הוא נובע מחשש טעות, מוציא את ההקמה מראש מכלל פרשיית הנדרים, וממילא גם ההפרה האמורה בפרשה זו אינה הפרה מראש. כך נוכל גם להסביר מדוע, לפי הרא"ש והמאירי, גם במקרים שבהם אין חשש טעות, כגון שהבעל ציין נדרים מסוימים שהוא מבקש להקימם, ולא את כלל הנדרים שתידור אשתו בפרק זמן כלשהו, אין ההקמה מראש חלה, משום שהעובדה שהקמה מראש עשויה להיות טעות היא סברה להוצאתה מכלל הפרשייה, וממילא כל הקמה מראש בטלה (אומנם, צ"ע אם לכך כיוון הרא"ש, וכאמור נראה שיש טעות סופר בדבריו, ואכמ"ל).