נזיר | דף כה | הלכה למשה מסיני

הברייתא בסוגייתנו לומדת מן הפסוקים שיש להקריב רק ולדות של עולה ושלמים, ולא ולד חטאת או תמורת אשם, והגמרא מקשה על כך:

"למה לי קרא? הילכתא גמירי לה...           
אי מהילכתא, הוה אמינא הילכתא, ואי אקריביה לא ליחייב עליה ולא כלום, קמ"ל קרא, דאי מקריב ליה קאים עליה בעשה".

הגמרא מסבירה שאם היה מדובר בהלכה בלבד, מי שעובר עליה לא היה חייב "ולא כלום", ולכן ראתה התורה לנכון לרמוז את האיסור בפסוק, כדי שיהיה בו חיוב עשה.

יש שביקשו ללמוד מכאן שהלכה למשה מסיני היא רק דין לכתחילה ולא איסור גמור. כך למשל הביא הפרי מגדים בפתיחה הכוללת לאורח חיים כמה נפקא מינות להיותו של דין מסוים "הלכה למשה מסיני":

"למאן דאמר הלכה למשה מסיני ספיקו לקולא, כמו שהבין הרמב"ן מהרמב"ם ז"ל, אם כן נפקא מינה טובא, גם לפי מה שכתבתי דכל דבר הנלמוד מי"ג זולת גזירה שוה והקישא אין בהן אפילו עשה ולא לאו כי אם איסורא בעלמא כדין חצי שיעור, ונפקא מינה מי שנשבע על דבר האסור מי"ג מדות והלכה למשה מסיני חייל שבועה עליה".

הפרי מגדים מזכיר את הבנת הרמב"ן ברמב"ם, שספק בהלכה למשה מסיני הוא לקולא, וטוען שאין בה איסור גמור אלא רק דין הדומה ל"חצי שיעור", ולכן שבועה חלה נגד הלכה כזו.

דוגמה קיצונית לגישה זו עולה מדברי הלבוש (אורח חיים לב, מ):

"הלכה למשה מסיני שיהיו שחורות בין הבתים בין הרצועות, והיינו דווקא לעיקר מצותן, מיהו אם עשאן מצבע אחר כשר".

הלבוש כותב שצבען השחור של התפילין נלמד מהלכה למשה מסיני, ושאין זה מעכב. ב'פתח הדביר' (שם ס"ק יא) כתב שדברים אלו מבוססים על התפיסה העקרונית העולה מסוגייתנו, היינו שהלכה למשה מסיני היא רק דין לכתחילה.

אולם, ייתכן לחלוק על קביעה רחבה זו, משום שנראה שבדברי הלבוש עצמם יש להבין אחרת: לאורך הסימן כולו הזכיר הלבוש הלכות רבות שנאמרו למשה מסיני, ודווקא בדין צבע התפילין כתב שאין זה מעכב, ולכן נראה שלדעתו דווקא בהלכה זו נאמר שאינה מעכבת, ולא מדובר בכלל גורף ביחס לכל הלכה.

נוסף על כך, נראה שיש להבין את סוגייתנו באופן אחר. בגמרא נאמר רק שכאשר אדם עובר על הלכה למשה מסיני, אין הוא מתחייב על כך בעונש מסוים. הטעם לכך הוא שדיני העונשים שבתורה אינם מתייחסים להלכה למשה מסיני. אך אין בכך כדי ללמד דבר על חומרת ההלכה: יש מגוון רחב של איסורים שאדם יכול לעבור בלי ללקות או להתחייב עליהם קורבן, מסיבות שונות, ואין זה אומר שהם קלים יותר מאיסורים אחרים. משום כך ברור שכאשר ההלכה מעצבת מצוות עשה, כגון כשמדובר בצבע התפילין, מי שיניח תפילין בצבע ירוק יבטל בכך מצוות עשה באופן מוחלט, אלא שכאשר ההלכה עומדת בפני עצמה אין קטגוריה של עונש שהתייחדה עבורה.