ניצוק חיבור לעניין יין נסך

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

עבודה זרה דף עב – ניצוק חיבור לעניין יין נסך

שנינו במשנה דף עב ע"א:

"המערה מכלי אל כלי, את שעירה ממנו – מותר, ואת שעירה לתוכו – אסור".

המשנה עוסקת במצב שבכלי העליון יש יין של היתר, ובתחתון – יין של איסור. ההבנה הפשוטה בדין המשנה היא שאין בכוחו של יין האיסור התחתון לאסור את יין ההיתר העליון, אפילו יורד עמוד של יין מן הכלי העליון אל הכלי התחתון, שאין עמוד זה חשוב חיבור.

ואולם, בגמרא על אתר מחדש רב הונא חידוש מפליג:

"אמר רב הונא: נצוק... חיבור לענין יין נסך".

לדעת רב הונא, אותו עמוד יין מחבר את היין התחתון ליין העליון ואוסר אותו. ואת דין המשנה מבארת הגמרא כשהוטה הכלי העליון עוד בטרם הגיע הקילוח אל הכלי התחתון, ולא נוצר שום חיבור ממשי בין שני הכלים.

להלכה פסק רש"י (עב ע"ב, ד"ה קטופי) כרב הונא, שלעניין יין נסך הווי ניצוק חיבור. בדעה זו החזיקו גם רוב הגאונים, הרי"ף והרמב"ם. אבל רבנו תם (הובאו דבריו בתוספות שם, ד"ה אמר להו רב חסדא) חלק על רש"י ודחה את דברי רב הונא מפני סוגיות אחרות שעולה מהן כי ניצוק אינו חיבור. למסקנת התוספות (בסוף אותו דיבור), במקום הפסד מרובה ניתן לסמוך על דעתו המקלה של רבנו תם, וכן פסק השולחן ערוך (יורה דעה סימן קכ"ו סעיפים א–ב): לכתחילה מחמירים בניצוק, אבל במקום הפסד מרובה ניתן להקל.

דומה שרב הונא מניח שתי הנחות: ההנחה הראשונה, שהעמוד המקלח מצרף את היין התחתון ואת היין העליון למערכת אחת; וההנחה השנייה, שהימצאות יין היתר במערכת אחת עם יין נסך אוסרת אותו.

ההנחה השנייה מסייעת לחדד את ההבדל הנידון בסוגייתנו בין דין ניצוק בטומאה וטהרה לדין ניצוק לעניין יין נסך. המשנה במסכת טהרות (פ"ח מ"ט) המובאת בתחילת סוגייתנו קובעת שניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה. לדוגמה: אם עמוד נוזל מחבר בין המים שבשני כלים, והמים התחתונים נטמאים – אין הם מטמאים את המים העליונים.

מסתבר שהלכה זו, שניצוק אינו חיבור, יסודה בהכרה הלכתית בכוח הכבידה. ההווה-אמינא לטמא את הכלי העליון היא מכוח העמוד המחבר. אך האם יש זיקה בין אותו עמוד ובין הכלי העליון? הרי משעה שיצא העמוד מן הכלי, לעולם לא ישוב אליו – כוח הכבידה ימשוך אותו בהכרח כלפי מטה! הווה אומר: אף שנראה שיש חיבור בין הכלי העליון לכלי התחתון, אין זה אלא חיבור מדומה; אליבא דאמת, עמוד המשקים מנותק לחלוטין מן הכלי העליון, ואין בכוחו לטמא אותו.

כאמור, רב הונא קובע שלעניין יין נסך עמוד המשקה מהווה חיבור, ואוסר את היין שבכלי העליון. ההבדל שבין הלכות טומאה וטהרה להלכות יין נסך יתבאר על פי דברינו דלעיל. בהלכות טומאה וטהרה דרוש מגע ישיר של הטומאה בטהרה; ומכיוון שניצוק אינו חיבור, ניתן לומר שאין מגע ממשי של הטומאה בטהרה, לפיכך הכלי העליון טהור. בהלכות יין נסך, לעומת זאת, אין האיסור נובע ממגע של האיסור בהיתר, אלא מיצירת מערכת אחת שיש בה איסור והיתר.

הלכות רבות בסוגיות שאנו עסוקים בהן משקפות זהירות יתרה בענייני יין נסך ובמגמה להרחיק את ישראל מן העמים. מסתבר שבמסגרת זו ביקשו חכמים לאסור כל קרבה של יין איסור ליין של היתר. אמנם לא שמענו בשום מקום שהמניח חבית של איסור בצד חבית של היתר אסר את היין, אבל כאשר שני הכלים מצטרפים למערכת אחת – כגון בנידון דידן, שהעמוד מחבר את שניהם – ניתן לבאר שמערכת כללית זו היא שאוסרת את היין.

הרב אביהוד שוורץ