נשים במצוות עשה שהזמן גרמן

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף צו – נשים במצוות עשה שהזמן גרמן

הגמרא (בדפים צה-צו) דייקה שהמשנה (צה עמוד א) נוקטת שמצוות תפילין נוהגת גם בשבת. בעקבות כך מנסה הגמרא בסוגייתנו (צו עמוד א) למצוא מקור תנאי מפורש לעמדה זו:

"ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין... האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא".

הגמרא מדייקת מכך שחכמים לא מיחו במיכל בת שאול כשהניחה תפילין, ששבת זמן תפילין היא וממילא מצווה תפילין היא מצווה שלא הזמן גרמה ונשים חייבות בה. השאלה המתבקשת ביחס לדיוק זה היא: כיצד ניתן לדייק מכך שלא מיחו בה שנשים חייבות בתפילין? מדוע לא נאמר שנשים פטורות ולמרות זאת לא מיחו בה?

רש"י (ד"ה ולא) ענה לשאלה זו באופן הבא:

"ולא מיחו בה חכמים - דהוי כתוספת על דברי תורה, שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא".

מדברי רש"י עולה (וכן מפורש בדבריו לקמן צו עמוד ב ד"ה נשים) שאם היו הנשים פטורות ממצוות תפילין היה בהנחת התפילין איסור "בל-תוסיף". על דברים אלו הקשו וחלקו התוספות על אתר (ד"ה מיכל):

"מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה, אין נראה לר"י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפרק קמא דסוכה דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה ושבעת בניה... ונראה לפרש דטעמא למאן דאמר דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר".

התוספות מוכיחים ממעשיה של הילני המלכה שאין איסור בל תוסיף באישה שמקיימת מצוות עשה שהזמן גרמן, ולכן הם נאלצים לפרש את הבעייתיות שבהנחת התפילין בצורה מקומית: משום שאין הנשים זריזות להיזהר בנקיון גופן.

מהו יסוד המחלוקת בין רש"י והתוספות?

ניתן להבין את שורש מחלוקת בשתי דרכים עקרוניות, ובשתיהן כבר הלכו רבותינו אחרונים:

א. מחלוקת בגדרי "בל תוסיף". בספר 'מלואת אבן' (על הטורי אבן ר"ה טז עמוד א) ביאר שלדעת רש"י גם כאשר אין שום קיום של מצווה עוברים על 'בל תוסיף' ואילו לדעת התוספות דווקא כאשר יש קיום בסיסי רגיל של מצווה ועל גביו יוצרים תוספת יש איסור בל-תוסיף.

ב. מחלוקת בהבנת פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן. ר' אחלנן ווסרמן (קובץ שיעורים פסחים נד) הסביר שלדעת רש"י הנשים ראויות באופן עקרוני לקיים את כל המצוות, ומעשה המצווה שלהן הוא כשל גברים, אלא שהתורה פטרה אותן. ממילא, כאשר הן מקיימות את המצוות למרות הפטור יש בכך משום "בל-תוסיף". אמנם לדעת התוס' הנשים מופקעות מהותית מקיום מצוות אלו, וממילא אין כל משמעות למעשה המצווה שלהן.

לסיום נדגיש שמחלוקת רש"י ותוספות היא בביאור השיטות הסבורות שאסור לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, ואילו להלכה קי"ל שמותר לנשים לקיים מצוות אלו ובהמשך סוגייתנו הביאו התוספות (ד"ה דילמא) את שיטת רבנו תם שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן.

הרב אברהם סתיו