סוטה דף יב – 'וקולו כנער'

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו עוסקת הגמרא בפסוק 'ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה' (שמות ב, ו), בניסיון לתרץ את השינוי בין השימוש במילה 'ילד' בתחילתו לבין השימוש במילה 'נער' בסופו. במסגרת הדיון, מובאת ברייתא בה אומר רבי יהודה שבתיבה היה ילד אך קולו היה כקולו של נער. רבי נחמיה אומר שאם נאמר כן על משה, שהינו לוי ומוטל עליו לשיר במקדש, הוא בעל מום  ועל כן למעשה הוא פסול לעבודה במקדש.

על פי דבריו של ר' נחמיה הכהנים והלוים כשרים לעבודה רק אם מתמלאים תנאים מסוימים.

הבעיה בדבריו היא שבמסכת חולין (דף כד ע"א) אנו למדים כי ישנו חילוק בין התנאים להכשר כהנים לעבודתם לתנאים להכשר לויים לעבודתם, בעוד שמה שהפוסל כהנים מעבודה הוא מום, לגבי לויים מה שפוסל אותם זה 'שנים' (לוי הכשר לעבודה הוא צריך להיות מעל גיל שלושים ומתחת לגיל חמישים). על כן, על פניו לא מובן מדוע טוען רבי נחמיה שמום בקול של משה יפסול אותו מעבודה, שהרי לוי לא נפסל בגלל מום אלא רק בגלל שנים; אפשר וניתן ללמוד מכך כי על אף שלוי לא נפסל לעבודה בגלל מום אבל אם המום הוא בקול שלו אז הוא כן נפסל לעבודת השירה.