סוטה דף מו – אשר אין בה מום בה מום

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מדויק מהפסוק שעוסק בפרה אדומה בספר במדבר (פרק יט פסוק ב) שדווקא בפרה אדומה מומים פוסלים אך בעגלה ערופה אין מומים פוסלים: "אשר אין בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה". עניין זה מהותי שכן במסכת חולין (דף יא עמוד א) אנו למדים שעגלה ערופה היא כקודשים[1] ומשום כך עגלה טריפה פסולה, כך אנו למדים גם בתלמוד הירושלמי (סוטה פרק ט הלכה ה) ובנוסף למדים כי עגלה ערופה מחוסרת אברים פסולה.

הרמב"ם פסק ההלכות מהתלמוד הבבלי אך ההשמטה של הדין הנאמר בתלמוד הירושלמי מעורר פליאה: "ואין המומין פוסלין בה, ואעפ"כ אם היתה טריפה פסולה, כפרה נאמר בה כקדשים (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק י הלכה ב).

רבי שלמה אשכנזי רפפורט (מרכבת המשנה) הסביר כי ישנה מחלוקת בין התלמוד הירושלמי והבבלי, ולדעת התלמוד הבבלי עגלה מחוסרת אבר כשרה ולכן השמיט הרמב"ם את דברי התלמוד הירושלמי.

אפשר וניתן להציע שהרמב"ם לא ראה סתירה או הוספה בדברי התלמוד הירושלמי ולכן לא כתב אותם. רצוני לומר, במסכת חולין (שם) הגמרא למדה מהמילה 'הערופה' שהעגלה צריכה להיות שלימה אף לאחר העריפה; אם כן ניתן להבין מהאמור שעגלה המחסרת איבר פסולה וממילא מובן מדוע לא כתב הרמב"ם בחיבורו את דברי התלמוד הירושלמי.

 

[1] משום שנאמר בה כפרה.