סוכה דף יח-יט | פי תקרה יורד וסותם

דף מספר 24

א. "פי תקרה" - הקדמה

בסוגיה הבאה נלמד על דרך אחרת ליצור דופן "הלכתית" לסוכה, כאשר אין מחיצה במציאות. זאת, למשל, במקרה שהדופן המערבית חסרה, והתקרה עשויה מנסרים המונחים זה לצד זה ממזרח למערב. המסתכל על הסוכה ממערב רואה לפניו את עובי התקרה הגלוי ("פי התקרה") כפס צר, שניתן להמשיך אותו (בעזרת הדמיון) לכיוון מטה כדי ליצור מחיצה חדשה.

הסוגיה מתייחסת לסיפא של המשנה לעיל יז. "בית שנפחת וכו'", ובמיוחד לקטע "וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה". תמונת המציאות עולה מדברי רש"י במשנה, ונביא כאן גם את דברי המאירי על תחילת הסוגיה ("איתמר סיכך על גבי אכסדרה"):

מי שסיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה. ואכסדרא זו פירושה אכסדרא שבחצר וסתם אכסדרה בשלש מחיצות כמו שאמרו בשני של בתרא (בבא בתרא כה:) "עולם לאכסדרא הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת". וענינה מן הסתם הוא שמצד שבו נכנסין לחצר אין שם מחיצה ולא פתח ולא שום גיפוף או רשום, אלא כעין מבוי קטן סתום משלשה צדדיו, ופתחי הבתים פתוחים לחצר משלשה צדדים וגזוזטראות יוצאות משלשה רוחות בכותלי הבתים סמוך לפתחי העליות, ותקרה עליהן קצרה[1] משני הצדדין שבאורך הבית פחות מארבע אמות, שלא לקצר יותר מדאי ברוחב השביל, ורחבה בצד השלישי שכנגד הנכנס בארבע אמות או יתר, שהרי היא שטוחה לארך השביל ואין מה שהיא מקצרת מצד האורך מעלה או מוריד. המשל בזה הגע עצמך שהצד שנכנסים בו הוא מזרחי ונמצאו כותלים שבאורך הבית צפון ודרום והאמצעי מערבי, ותקרת האכסדרה היוצאה מצד הצפון והדרום לאורך הבית היא קצרה בפחות מארבע אמות והצד השלישי ר"ל הצד המערבי תקרת אכסדרא שבו רחבה הרבה, ומתוך שהיא רחבה הרבה והיא עיקר תשמיש האכסדרה הוא קוראה בשמועה זו "אכסדרה" סתם. וסיכוך על גבה האמור בה פירושו בסמוך לה, והוא שסכך על אויר החצר צד מערבי של סכך לשפת תקרת האכסדרה הרחבה וצד צפוני ודרומי שבו לצד תקרת הצפון והדרום שבאורך הבית, ונמצאו כותלי הבית שבצפון ודרום משתמשים לסוכה זו משתי רוחות ר"ל צפון ודרום על ידי דין דופן עקומה, אבל כותל אמצעי אינו משתמש לכותל שלישי שהרי אכסדרא שבה רחבה בארבע אמות והצד שבו נכנסים אין בו שום כותל ונמצא שאין לסוכה זו אלא שתי דפנות זו כנגד זו צפון ודרום.

ב. סיכך על גבי אכסדרה (יח. למטה "אתמר" עד אמצע יט. "היינו פצימין")

1. המשנה פוסלת סוכה הנבנית בצמוד לאכסדרה שבחצר, כאשר הסכך נתמך על ידי גג האכסדרה, אם גג האכסדרה הוא ברוחב...; שכן במקרה כזה כותלי הבית אינם יכולים לשמש בדפנות לסוכה מדין "____ ____". יש להכשיר כאשר האכסדרה מוקפת "פצימין" במרחק...זה מזה, וזאת מדין "לבוד".

2. אמנם לפי לשון אחת רבא פסל גם במקרה האחרון, משום שאין להכשיר על ידי "לבוד" אלא אם...; אבל לשון זו נדחית למסקנה.

3. אביי מכשיר גם בלי "פצימין" מדין..., ולפי זה המשנה שפסלה עוסקת דווקא בכגון ש"השווה קירויו"[2] - רוצה לומר...

4. רבא חולק על דינו של אביי. עם זאת, הוא יכול להסכים עם דעתו של רב, שבאכסדרה שבבקעה מותר ל...בשבת. ההבדל בין זה לבין המקרה של אביי הוא...

5. אביי מודה שאין אומרים "פי תקרה" בסוכה הדומה ל____ ____ , מכיון שמעבר הרבים מבטל את המחיצה.

6. רב כהנא סמך סוכתו לאכסדרא שלא היו לה פצימין, בלי לקבל את דעתו של אביי. הוא הסביר את מעשהו (לפי הלשון השנייה) בהצביעו על..., שניתן לראותו מ____ על אף שאין רואים אותו מ____. ומכיוון שהיו שם שתי דפנות מלאות, ניתן היה להסתפק בדופן השלישית בטפח זה לבדו[3].

ג. שאלות לעיון

היקף המחלוקת

רש"י מפרש שלדעת אביי פי תקרה מועיל אפילו כאשר אין מחיצות בכלל. אולם, פרשנים רבים צמצמו את החידוש של אביי. עיינו בר"ן ט. ד"ה איתמר, שהביא את מהלכו של רש"י, ובאמצע דבריו ("אבל הרב אלפסי ז"ל") מביא את דעתו החולקת של הרי"ף. ההבדל המהותי בין הפירושים בעניין "פצימין" הוא גדול - האם הכשרת מקרה זה לכולי עלמא מהווה "הודאה במקצת" ביחס לדין "פי תקרה"?

כמו כן, כפי שהעיר הגרי"ד ז"ל בשיעוריו, עולות מכאן שתי הבנות בדין "פי תקרה": האם הלכה זו יוצרת מחיצות מחדש, או רק שהיא משמשת לגמור ולסתום פרצות?

ב. המנגנון של פי תקרה

כיצד "עובד" פי תקרה? שאלה זו מחריפה אם חוזרים ומשווים הלכה זו למה שלמדנו בעבר, בעניין יצירת מחיצות הלכתיות. השוואה זו עשויה להוביל למסקנה שדין "פי תקרה" מרחיק לכת מאוד. למשל, הראבי"ה (תרכח) מקשה: כיצד ניתן להכשיר פי תקרה ולפסול מחיצה תלויה (לעיל טז. במשנה)?

ולרבא דין תקרה ומחיצה שוין, כרבנן דאמרי גבי המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות שלשה טפחים פסולה. ולאביי עדיף פי תקרה ממחיצות דאיכא תרתי, ומיירי כגון שניכר בליטת מחיצה מעט תחת התקרה ואיכא הך תקרה וגם הבליטה של מחיצה. תדע דהא אמרינן [דמודה] אביי בשהשווה את קירויו.

שימו לב שפירושו ב"השווה קירויו" שונה מזה של רש"י. לדעתו, התקרה עצמה משתתפת בתיחום השטח המוקף. אם נתרץ את הקושיא באופן אחר, נוכל להפעיל פי תקרה בלעדי תנאי זה. הפני יהושע (טז.) סובר שיש עדיפות לפי תקרה על מחיצה תלויה:

...לא חיישינן לבקיעת גדיים (ב"פי תקרה") כיון דהלכה למשה מסיני הוא. וטעמא נמי איכא, דכיון שאין שם מחיצות כלל אלא שאנו אומרים דע"י פי תקרה לבד הוי ליה כאילו כולה סתום עד למטה, משום הכי לא שייך לומר דבקיעת גדיים[4] מבטלי להך מחיצה, משא"כ במחיצה תלויה בשמעתין דלא שייך פי תקרה אלא שאנו רוצים להתיר ע"י אותה מחיצה תלויה עצמה מש"ה שפיר ס"ל לרבנן דבקיעת גדיים מבטלי להך מחיצתא והוי כמאן דליתא.

לדברי הפני יהושע, נראה שדווקא החידוש הרב שהלכה זו הוא המעצים אותה לעומת מחיצות אחרות.

בדומה לקושי זה מ"מחיצה תלויה", העירו התוספות לעיל (ד: ד"ה סבר) על בעיה נוספת. לעיקר קושייתם אולי אפשר לומר שאביי ורבא בדף ד: הולכים לשיטותיהם בסוגייתנו.

ב"קהילות יעקב" הציע שהצורך במחיצות ניכרות הוא רק בשתי דפנות, ולא בשלישית, בה מכשירים מחיצה "הלכתית" ולא ממשית; בכך יהיה העניין מיושב אם לא נקבל את שיטת רש"י (לעיל א).