סוכה דף כא-כב | הסומך סוכתו ע"ג כרעי המיטה

דף מספר 28

א. שאלות על פשט הגמרא - סוכה הנסמכת על כרעי המיטה (המשנה כא: וגמרא עליה)

לפנינו סוגיה קצרה בנושא מעשי ביותר. לעיתים קרובות, המציאות מחייבת שהסכך שבגג הסוכה יונח על תומכים למיניהם. ויש לשאול: האם הפוסלים השונים של הסכך, כגון "מקבל טומאה", חלים גם לגבי אותם תומכים?

1. חכמים מכשירים, ור' יהודה פוסל. הסבר אחד בטעמו של ר' יהודה הוא שאין לה ____, ור' יהודה לשיטתו ש...

2. הסבר שני הוא או משום שמעמידה בדבר ____ ____ .

3. שני הפסולים לא נאמרו אלא בסכך, ולא ב____. לכן יש להכשיר אם הסכך נסמך על יתדות, והמיטות משמשות רק...

ב. שאלות לעיון

הסומך סוכתו ע"ג כרעי המיטה

בגמרא מובאים שני טעמים לשיטת ר' יהודה הפוסל. כנקודת מוצא, עיינו ברי"ף י. ובבעל המאור ד"ה ובסומך, החולקים כמי יש לפסוק להלכה. עיון בראשונים מגלה שהכרעת ההלכה מושפעת מדרך הבנת הסוגיה. למשל, אם הסבר שיטת ר' יהודה הוא שאין לסוכה זו "קבע", נקודה הנובעת משיטתו הכללית של ר' יהודה שסוכה היא דירת קבע, שיטה שאינה מקובלת להלכה, יש לנו סיבה טובה לדחות להלכה את עמדתו במשנה שלנו. בקשר לזה עיינו בהשגת הראב"ד על המאור, המנסה לרדת לסוף דעתו של בעל המאור שפסק כחכמים. הוא עצמו מציע פירוש ב"אין לה קבע" השונה מפירושו של רש"י. כדי להבין את דבריו יש ללמוד את המשנה להלן כב: ואת הגמרא עליה עד הנקודתיים באמצע כג..

כמו כן, לגבי "מעמיד" מביא הראב"ד שתי הבנות: לפי הבנה אחת המעמיד נחשב סכך לעניין כל הדינים והפסולים, ולפי ההבנה השנייה מדובר בגזרה דרבנן. איך מפרש רש"י?

כיוונים נוספים בהסבר רבי הודה עולים אגב ניסיון לפתור בעיה בשיטתו - לפי ר' יהודה, כיצד ניישב את דין "העושה סוכתו בראש האילן"? הראב"ד התייחס לכך, והרמב"ן תירץ אחרת (מובא בר"ן על הרי"ף, אמצע ד"ה מתני' "ומ"ד לפי שמעמידה וכו'"). עיינו גם בהמשך הר"ן ד"ה ולעניין, שמתמודד עם הנוהג לסכך על גבי כתלים, לדעתו שלהלכה חוששים ל"מעמיד". איך מבין הר"ן את פסול זה - כבעל המאור או כראב"ד? גם הרא"ש מקשה כן ואינו מתרץ (אמצע סימן א' "וקשה לי לטעמא וכו'"), ויתכן שהוא חולק על הר"ן ביסוד פסול מעמיד (כך כתב הקרבן נתנאל בהערה ג').

מעמיד דמעמיד

במידה ונפסוק כר' יהודה ונפסול "מעמיד" המקבל טומאה, יש לשאול עד היכן הדברים מגיעים. אם ה"מעמיד" נשען על "מעמיד" אחר, האם גם באחרון נדרוש שיהיה כשר לסכך? ישנם אחרונים המתירים להשעין את המעמיד הראשון על מעמיד שני הפסול לסכך, כל עוד הראשון כשר. לכאורה, מהרמב"ן שהובא לעיל על ידי הר"ן עולה שדבר זה מותר, אך בשם הגרי"ד סולוביצ'יק ז"ל מובא פירוש אחר ברמב"ן: אם יש למעמיד תפקיד אחר בסוכה, מלבד החזקת הסכך, אין לפסול אותו כאשר הוא אינו עומד בדרישות של סכך. לכן, קרקעית הסוכה, ולכאורה גם הדפנות, צריכם להיות פטורים מכל דרישה הלכתית באשר לחומר שממנו הן עשויות; אבל מה שנבנה בסוכה רק כדי להחזיק את הסכך חייב לעמוד בדרישות של סכך כשר.

גם החזון איש (או"ח, סימן קמג) דוחה את הראיה מן הרמב"ן:

 דלא כתבו הרמב"ן והר"ן והריטב"א להכשיר אלא במעמיד הדפנות על המטה, והמטה היא קרקעית הסוכה. דהמטה מעשה קרקע בעלמא קעביד ואינו ענין למעמיד הכלונסאות (= המעמיד) בדבר המקבל טומאה. שהרי הכלונסאות הן הן ג"כ סכך ואין אנו מחלקין בסכך למחשב התחתון כמעמיד את העליון ולהכשיר את העליון, ולא נאמר אלא בדופן הנסמך על המקבל הטומאה...ולא עוד אלא בסכך עצמה לא שייך כלל מעמיד דמעמיד, דסכך הנסמך על מקבל טומאה יש לומר דנעשה סכך פסול, וחברו הנסמך עליו הוא בדין נסמך על דבר שפסול לסכך בו.

ג. שאלות על פשט הגמרא - סוכה המדובללת (המשנה כב. וגמרא עד "דאמרינן חבוט רמי")

המשנה שזה עתה למדנו עסקה במציאות של סוכה "מאולתרת". אפשר שלרשות בעל הסוכה אמצעים מינימליים, ולכן הוא משתמש במיטה כדי להחזיק את הסכך. גם המשנה הבאה מזכירה מצב כזה - סוכה "מדובללת". גם בלי לדעת בדיוק למה הכוונה, אנו שומעים מעצם המונח את "הדלות" ואת "הדילול". ובכן, הבה נעיין בתרגומו המעשי וההלכתי.

1. המשנה מכשירה סוכה מדובללת יחד עם סוכה ש____ ____ מ____. לפי רב, הכל דין אחד - סוכה מדובללת היא סוכה "____", וכשרה בתנאי ש____ ____ מ____.

2. שמואל מבין שמדובללת היינו ____ ____ ו____ ____. הסוכה כשרה בתנאי שאין ____ ____ בין קנה לקנה.

3. רבא מוסיף שבכל מקרה אפשר להכשיר אם יש בקנה הגבוה רוחב ____, מדין...

על דין "חבוט רמי" נלמד יותר בשבוע הבא.

ד. שאלה לעיון - גדרי "חמתה וצילתה" וסוכה מדובללת

 ברקע דברי הראשונים כאן עומדת התייחסותם לסכך. ידוע לנו מלעיל טו. (אחרי המשנה) שהסכך, למרות היותו גג ולא דופן, חייב להתאים לדרישות "מחיצה". אולם, הדרישה הכמותית המרכזית בסכך היא "צלתה מרובה מחמתה", ויש לשאול: האם הגדרה זו מהווה דין בפני עצמו, או שמא גם דין זה אינו אלא חלק מהגדרת הסכך בתור מחיצה? נפקא מינה תהיה לשאלה האם דינים שונים שנאמרו במחיצות עשויים לפתור את הבעיה מבחינה הלכתית, גם כאשר "חמתה מרובה" בפועל.

ברוח זו עיינו בתוס' כב. ד"ה קנה. דייקו ברש"י - מדוע לדעתו אין כאן פסול של "חמתה מרובה"? התוספות חולקים עליו, ואפשר להגדיר כך את מחלוקתם: האם ייתכן שבעיית "חמתה מרובה" מתעוררת דווקא כאשר הפער עולה על ג' טפחים, ונפתרת כאשר המרחק הוא קטן משלושה טפחים. יש דעה הסבורה שלמעשה "חמתה מרובה" אכן פוסלת במצב זה. עיינו בר"ן על הרי"ף י: (לפני ד"ה המעובה) "ולפי דברי רש"י וכו'". שיטה זו בוודאי סוברת ש"חמתה מרובה" אינו נפתר באמצעות דיני מחיצות.