עיבור השנה כתכסיס (מלכים א' י`ב)

  • הרב עדיאל זימרן

עיבור השנה כתכסיס (מלכים א' י"ב)

אנו רגילים לכך שעיבור השנה נועד להבטיח שחג הפסח יצא בעונת האביב, אולם בראשית המאבק בין יהודה וישראל שימש עיבור השנה גם לצרכים פוליטיים-ממלכתיים.

לאחר מות שלמה, התפצלה המלוכה לשני בתים: בית ירבעם המולך על ישראל, ובית רחבעם המולך על יהודה. בשטחה של מלכות רחבעם עמד המקדש, שאמור היה לשמש את כלל ישראל, אולם לאחר הפירוד - לא יכלו ישראל להגיע אליו. וכך מתאר המקרא את חששו של ירבעם מלך ישראל:

"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ - עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד, אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלִַם, וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה". (מלכים א' י"ב, כו-כז)

ירבעם חשש שאם העם יעלה ירושלייה בשלושת הרגלים, לבו יטה אחרי רחבעם מלך יהודה והוא יאבד את המלוכה. לכן, החליט ירבעם לשנות את לוח השנה הנוהג בקרב ישראל מלוח השנה הנוהג בקרב יהודה, כלשונו של רד"ק - "להרחיק ישראל עוד מחוקות ירושלים". במזימה זו קיווה ירבעם להרוויח רווח כפול: ראשית - עצם הפירוד בין ישראל ליהודה, שבא לידי ביטוי בלוח שנה שונה; ושנית - ישראל לא יוכלו לעלות לירושלים בזמן חגם (אפילו אם ירצו לעשות זאת), כיוון שהכוהנים העובדים במקדש לא יקריבו עבורם את קרבן החג בזמן שעבורם הוא אינו חג.

כיצד, אפוא, ניתן לשנות את חודשי השנה? ישראל הכירו את חודשי השנה ואת חגי התורה היטב, ואם ירבעם היה משנה ולו מעט ממסורת החגים - העם היה מתמרד כנגדו! ייתכן שהפתרון שמצא ירבעם היה לעבר את השנה. רש"י מסביר שירבעם שכנע את העם שכשם שיש מצווה לעבר את אדר כדי שחג הפסח יצא באביב, כך יש מצווה לעבר את תשרי כדי שחג הסוכות יצא בזמן האסיף: "דרש להם - 'הוא חודש האסיף', ובו ראוי החג להיות". ירבעם ידע שאם יעבר את השנה, יגרום לחגי ישראל לחול חודש מלא לאחר חגי יהודה, וכך ימנע מתושבי ממלכת ישראל לעלות לרגל לבית המקדש. ואכן, הפרק מתאר כיצד ירבעם חגג את סוכות בחודש השמיני (מרחשוון):

"וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה... וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ, וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר".

התנ"ך אינו מתאר בפירוט את מזימתו של ירבעם, אך ייתכן שמזימה זו הייתה לעבר את השנה שלא כדין, וכך להפריד ולחצוץ בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל.