דילוג לתוכן העיקרי

חיי-שרה | קניין מערת המכפלה

קובץ טקסט

ספר בראשית פרק כג – 2

בכדי לנתח היטב את השיח שקיים בפרשה בין אברהם לבני חת נציג את הדברים בטבלה לקמן:

 

שיח ראשון

שיח שני

שיח שלישי

בקשת

אברהם

גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי:

 

וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת: וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר:

וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ: וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר  אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה:

 

ניתוח

והשוואה

הבקשה של אברהם  היא סתמית של אחוזת קבר כל שהיא בכדי לקבור את מתו מלפניו – הדגש הוא על כבוד המת וכדברי רשב"ם : מלפני - אוציאנו מלפני לקוברו: כביכול אברהם לא מתעניין ברכישת הקרקע כי אם בקבורת מתו שלפניו ולכן לא אכפת לו איזו קרקע ירכוש לצורך כך.

אברהם מודה לבני חת על הכבוד הרב שהעניקו לו אמנם הוא מבקש לרכוש קרקע והבקשה הפעם היא של מערה ספציפית שנמצאת בשדה ספציפי בבעלות של אדם ספציפי אך עדיין בכדי לקבור את מתו מלפניו. ייתכן שבשל כך אברהם אינו מעוניין לרכוש שדה משמעותי כי אם מערה נידחת בקצה השדה.

דבריו של עפרון אינם מוכרחים הרי אברהם ביקש את המערה אשר בקצה השדה וללא ספק יכול היה להיכנס אליה מגבולו של עפרון ולאו דוקא דרך השדה, ואע"פ כן אברהם נעתר לעפרון ומוכן לרכוש את השדה.

ואכן הבקשה הזאת בשונה מן הבקשות הקודמות היא של השדה ולא של המערה (המערה כלל לא מוזכרת) הביטוי אחוזת קבר כבר לא מוזכר, קניין השדה לכאורה אינו מיועד לקבורה אלא בין היתר

קבורת המת אינה מלפניו אלא שמה. אברהם לא קונה כדי לקבור את שרה אלא כדי להאחז בקרקע ואגב כך גם לקבור את שרה אך מתעקש לשלם על כך ולקבל זאת בזכות ולא בחסד – תיקון לקורותיו אצל אבימלך שם 'זכה' בחסדו של אבימלך להתיישב שם אך עדיין היה לגר במקום.

תשובת

בני חת

שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ:

 

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ:

אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר:

 

ניתוח

והשוואה

תגובתם לדברי אברהם שאין הוא לא גר ולא תושב כי אם נשיא אלהים, אמנם עדיין הם מדגישים כי הקבר הוא קברם ואיש לא יכלה את קברו מלקבור את מתו

אך עדיין הבעלות על הקרקע תהיה של בני חת. חשוב לציין כי הדבר נעשה מתוך כבוד והוקרה ולא מתוך חובה כלפי אברהם וזו הסיבה שאברהם מסרב לקבל את חסדם

לעומת דברי בני חת עפרון מוכן לבצע העברת בעלות ( המילה 'לך' מוזכרת בדבריו  לא פחות מ-3 פעמים) מול עדים (לעיני בני עמי) בכדי למנוע אפשרות של חרטה (ועי' רמב"ן על פס' יא) אלא שהוא מוסיף לבקשתו של אברהם גם את השדה משום מה וזאת למרות שאברהם ביקש רק את המערה. הדבר מודגש באמירתו של עפרון 'לא אדוני' לא תקבל את המערה לבדה כי גם את השדה. מהו הצורך בשדה לאברהם? מסביר החזקוני על פסוק יא "אם לא נתתי לך רק המערה לא יהיה לך דרך לעבור ולבא אל המערה" אברהם קונה את המערה אך רק לצורך קבורה, כביכול אברהם מחפש רק להיפטר ממתו ולא לשוב ולהאחז במקום, דבריו של עפרון מחדירים בו חשיבה אחרת, אם תרצה לשוב ולהגיע למערה עליך לקנות גם את השדה.

 

ואכן עפרון נוקב בסכום הקרקע ונאות לבקשתו של אברהם למסור אותה עבור תשלום. מדוע עפרון לא הסכים לזה קודם, הסיבה עלומה, אמנם עפרון בשיח הקודם מדגיש לאברהם כי לא ימסור רק את המערה כי אם גם את השדה וייתכן שלשם כך ורק לשם כך באו דבריו בשיח הקודם טרם שהסכים למכור את הקרקע ולא למסרה חינם. למעשה עפרון מביא את אברהם לשוב ולהאחז בארץ לא רק לשם קבורה כי אם גם לשם חיים.

 

ואכן אברהם משלם לעפרון את הכסף שנקב בתשובתו:

 (טז) וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר: (יז) וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב: (יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ: (יט) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: (כ) וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת:

נשים לב לכפילות שיש בפסוקים: פעמיים קם שדה עפרון. פעם אחת בפס' יז והפעם השניה בפס' כ. ההבדל הברור שבין שתי התקומות שהיו לשדה הוא בייעוד: בפס' יז השדה קם 'לאברהם למקנה לעיני בני חת' השדה על המערה והעצים אשר בו לבעלותו של אברהם מבלי להגדיר את ייעוד הקרקע דוקא לקבורה בעוד שבפס' כ השדה קם 'לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת'. שתי התקומות הללו עשויות להיות מוסברות על פי דברינו עד כה. מטרתו הראשונית של אברהם היתה לרכוש אחוזת קבר אי שם בקצה שדהו של עפרון, מקום נידח לשימוש חד פעמי, אמנם בעקבות דבריו של עפרון משהו משתנה אצל אברהם והוא מגדיל את שטח הרכישה מתחום המערה שנועדה להיות אחוזת הקבר אל תחום השדה הסובב אותה ובכך אברהם רוכש את השטח לא רק לאחוזת קבר כי אם גם להחזקה בשטחי המערה כבעלי הארץ ויורשיה. הדברים הללו מודגשים בתוך דברי הרמב"ן על פס' יא:

(יא) וטעם לעיני בני עמי לאמר הנה כל העם הנה, והם היודעים ועדים ואל תחוש לכפירה או לחזרה, וקבור מתך שם מעתה כי שלך היא ולא אוכל לשוב ואברהם לא עשה כן כי גם אחרי שפרע הכסף מלא החזיק תחלה בשדה ובמערה והקימם ברשותו לעיני בני העיר וכל באי שער העיר, הסוחרים והגרים הנמצאים שם, ואחר כן קבר אותה:

למרות שעפרון הסכים לתת חינם את הקרקע לקבורה אברהם לא שקט עד שקנה את המערה ואת השדה שמסביב ורק לאחר מכן קבר את שרה כאילו לא היתה זו מטרתו העיקרי, בזה תם למעשה למעשה נסיונו העשירי של אברהם.

 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)