פרשת בחוקותי - בזכות לימוד זכות

  • הרב דניאל סרי-לוי

פרשת בחוקותי - בזכות לימוד זכות

דווקא מתוך הרשימה המדאיגה של קללות ועונשים, עולים רמזים ליחס של נשיאת פנים כלפינו ולאריכות האפיים שלפני המקום ברוך הוא. כך כותב ה'תנא דבי אליהו': "בוא וראה שלא כמידת בשר ודם מידתו של הקדוש ברוך הוא. מידת בשר ודם - קללתו מרובה מברכתו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא ברכתו מרובה מקללתו. כשברך הקב"ה את ישראל - ברכן מאל"ף ועד תי"ו: מן 'אם בחֻקותי' עד 'קוממיות', וכשקללן - מן וי"ו עד מ"ם: 'ואם לא תשמעו' עד 'געלה נפשם'. כיוצא בדבר אתה אומר: 'וכל ישראל עברו את תורתך וסור... ותתך עלינו האלה' וגו', מה תלמוד לומר? אלא ללמדך שעברו עליה מאל"ף ועד תי"ו" (סדר אליהו רבא י"ח).

מבית מדרשו של אליהו הנביא למדנו שכשם שיש ללמד זכות על עם ישראל, כך יש ללמד זכות על קודשא בריך הוא. אנו מלמדים זכות על ה' יתברך על ידי קבלת הייסורים באהבה. בכך היהודי מצדיק עליו את הדין שנעשה בו, ואף מודה לה' שלא שילם לו באמת כפי רוע מעלליו, ולא בא איתו חשבון מאל"ף ועד תי"ו.

מבית מדרשו של הבעש"ט מתחדש לנו שאפשר להתפלל על כך, ולבקש מה' שנזכה למעלה זו: "שמעתי ממורי שאמר לאדם אחד: תקבל כל הבא עליך בעולם הזה באהבה, ואז יהיה לך עולם הזה ועולם הבא, והשיבו שיתן השם יתברך כח לקבל הכל באהבה, והשיב: אמת אמרת!" (בן פורת יוסף פב ע"ב).

ה"צמח צדק" אומר, שמרוב המלצת טוב על ישראל נברא היכל בשמיים, 'היכל הזכות', הנקרא "לוי יצחק בן שרה סאסיא", וכשיהודי מבקש רחמים מאת ה', יזכיר את שמו ואת הזכות שלימד עלינו. רבי לוי-יצחק מלמד אותנו שאף את הקללות עצמן יש לפתור לטובה: "'ופקדתי עליכם בהלה' - 'ופקדתי' לשון חיסרון, כמו 'וייפקד מקום דוד'. היינו, אחסר מעליכם הבהלה ושאר מכות, כי לא יהיה אצלכם. 'וזרעתם לריק' - כי עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת (שבת ל ע"ב), ותהיה הזריעה לריק כי לא יהיה צורך לזרוע רק אויבכם יזרעו" ('קדושת לוי' לפרשתנו).