בשלח | תשנ"ט

 

הכתב והקבלה, פרק י"ד, פסוק יד:

 

שאלות:

1.   מה שאלתו של פרשננו כאן?

2.   למה לדעתו לא היתה למעשה סיבה להתרעם על ישראל?

3.   מה היתה צעקתו של משה לפי זה?

4.   במה מוסיף המדרש שבח למשה על התנהגותו כאן?

5.   מהי ההגדרה של מאמר החלטי ומאמר רשותי?

6.   מניין לו שאפשר לסקול וגם לא להמית?

 

ספורנו, פרק י"ד, פסוקים י, יא, טו:

שאלות:

1.   מהו הקושי בפסוק ט עליו מנסה פרשננו לענות?

2.   מניין לו שאכן כך היה מצב החזית?

3.   מה ולמה עשה פרעה לפי פירוש פרשננו לפסוק י?

4.   בפסוק יא נאחז פרשננו בנאמר ומדייק מן הלשון; איזה טענה או נימוק הוא שם בפני העם?

5.   התוכל להסביר מה הבעייה עם צעקת משה?

6.   למה חשוב לו להדגיש כי לא היתה צעקה זו על אותו עניין שבני ישראל צעקו ואיך זה ייתכן?

7.   על מה בעצם "צעק" משה?

8.   מה היתה "העזתם" ומתי ואיזו מסקנה הסיק משה מכך?

9.   הקב"ה טוען כלפי משה שהוא "חושד בכשרים"; איך זה ייתכן לאחר צעקתם ותלונותיהם?

10.   מה היתה הוראתו של הקב"ה למשה ובמה זה עונה על העניין?

 

מי השילוח האדמו"ר מאיזביצא, פרק י"ד, פסוק יד:

שאלות:

1.   מהי הפליאה כאן עליה מנסה פרשננו להשיב?

2.   היש לך תשובה משלך לכך?

3.   מה החילוק בין עמלק לשאר האומות לדעת פרשננו ואיזה מן ההבדלים הוא עושה כאן?

4.   התוכל להסביר את העמדה הרעיונית של "עמלק" ואיך ניתן להבינה הגיונית ומעשית?

5.   במה ניצחו את המצרים?

6.   איך ייתכן שעמלק וישראל מומר הינם שווים; מה מאחד אותם לדעתו?

7.   מהי מסקנתו מכך ש"יראת שמים היא בידי אדם" וכל כן, מה יש צורך לעשות?

8.   מהי התפילה לפי זה?

9.   התוכל לנסות להסביר מהו מוסר ההשכל שפרשננו - שהיה אדמו"ר מיוחד במינו לפני כ200 שנה - רצה ללמד את קהל חסידיו?

 

מדרש רבה, פרק י"ד, פסוק טו:

שאלות:

1.   לכאורה, מה הקושי בפסוק עליו רוצה המדרש לתלות את רעיונו?

2.   למה, לדעתו, כתוב פעמיים "אני" כאן, ובסוף דברי משה לפני מותו?

3.   מסביר המדרש "הם מדברים" ולמה לא כלשון התפילה, כפי שהוא סבור?

4.   שני פסוקים נוספים מצוטטים מספר ישעיהו; איך הפ שייכים לכאן ומה פירושם לפי המדרש?

5.   מה מחדש ר' אלעזר בן פדת?

6.   לאור כל זאת, איך מתפרש פסוקנו?