ויקהל | תשס''ד

א. תוספת ברכה.

פרק לה' פסוק ב':

 

שאלות

 

1.   מהי שאלתו היסודית של פרשננו?

2.   איך הוא מרחיב שאלה זו בשימוש בפסוקים העוסקים בכך בספרנו?

3.   פרשננו נותן תשובה הגיונית-רעיונית מהי?

4.   לפי זה מה מטרת האמירה כאן?

5.   התוכל לנסות להסביר את הקשר בין מלאכות המשכן עם איסורי המלאכה בשבת?

 

ב. התורה והמצוה – המלבי"ם.

פרק לה' פסוק כא':

 

שאלות

 

1.   פרשננו מוצא לשון מרחיבה בפסוק ודרכו בפירושיו כי אין כפילות בתורה מביאתהו לפרש את ההבדל בין נדיב לב לנדיב רוח, מהו פירושו?

2.   איך יתכן שאדם מוכן לתרום למרות שרוחו אינו מובילו לכך?

3.   בהמשך פירושו על דרך הדרוש מסביר פרשננו את ההבדל בין הנודב בפועל לבין הנודב ברוחו, מהי עמדתו בנדון?

4.   איך יתכן שאדם שאינו נותן דבר תהא מעלתו מעל הנותן בפועל?

5.   מהו פירושו של רבינו יונתן בן עוזיאל ואיך פרשננו מבארו כאן בהרחבה?

6.   "ולא הוצרך אל המשכן, כי הוא נעשה משכן לשכינת עוזו" מה פירוש ואיך זה יתכן?

7.   מהו "יסוד ובנין מקדש אל" לדעתו?

8.   התוכל לסכם את השקפתו של פרשננו כעמדה השקפתית גם עבורנו?

 

ג. תורת משה – האלשיך.

פרק לו' פסוק ג':

 

שאלות

 

1.   לכאורה מהו הקושי האפשרי כאן?

2.   מה יתכן "כי יקרה לפעמים" ואיך זה שייך לכאן?

3.   האם זה שקרה כאן הוא שבח לעוסקים במלאכה?

 

ד.   רמב"ן.

פרק לז' פסוק כט':

 

שאלות

 

1.   מה הקושי שפרשננו מוצא כאן?

2.   איך צריך או אפשר היה לכתוב ולמה לא כתוב כך?

3.   במה הסיכום של הכתוב מאשר זאת?

 

ה.   האברבנאל.

פרק לח' פסוק ח':

 

שאלות

 

1.   מה הקושי ואיזה סוג קושי זה?

2.   פרשננו מביא את רש"י, התוכל להסבירו?

3.   הרמב"ן מרחיב את הענין ומחמיר את השאלה בקשר ל"כומז" במה זה יותר חמור?

4.   מהי התשובה לכך ואיך משה בכל זאת לקח את הכומז והתקשה בענין המראות דוקא?

5.   פירוש אחר מובא בשם האבן-עזרא, מהו?

6.   לבסוף מביא פרשנו את פירושו הוא:   "והנכון על דרך הפשט" מה בעצם מוסיף פירושו?

7.   למה דוקא את הכיור עשה משה מן המראות?

8.   איך מתפרש כאן "צובאות"?