פרשת לך-לך - בין אברהם לבלעם

  • הרב דניאל סרי-לוי

לפרשת לך-לך

"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו - מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו; עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע...". (אבות ה' י"ט)

בלעם הגיע לרמה רוחנית גבוהה. נביא. אולם מידותיו, דרכו המוסרית ותכונות נפשו - היו מושחתות. המידות והתכונות הטובות מזוהות עם דמותו של אברהם אבינו, עליו אומרת התורה "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט..." (בראשית י"ח, י"ט).

בדרך זו אפשר להסביר: "לך לך מארצך" - עזוב את הטבע שלך, כפי שכותב בספר בן פורת יוסף (ד' כ"ז ע"ב) בשם הבעש"ט:

"ובפירש"י: 'ועוד שאודיע טבעך בעולם', שמעתי ממורי זלה"ה בשם רבינו סעדיה גאון, כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא לשבר מידות רעות שלו הטבעיות ובזה מעלה וכו'".

ומוסבר ב'כתר שם טוב' (ג' ע"ב): בכך אפשר לתקן את מדרגת 'טבעך' בעולמות העליונים.

"מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו - אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא...; אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת וכו'...".

הקושייה מפורסמת: מה מקום לשאלה 'מה בין אלו לאלו'? (הרי זה דומה לשאלה 'מה בין מיתה לחיים'!) וכי יש פער גדול מזה???

מפרש הבעש"ט, שאותן המידות עצמן יכולות להיות משותפות לתלמידי בלעם הרשע ולתלמידי אברהם אבינו.

עכשיו יש לשאול: אם כך, מה בין אלו לאלו? עונה המשנה: תלמידי בלעם נוקטים את המידות שלהם בענייני העולם הזה. עינם רעה - במצבם החומרי, ותמיד חסר להם. נפשם רחבה - לא תשבע לעולם, ואין הם מתים וחצי תאוותם בידם. וגאוותם מביאה אותם לכל דבר פסול שבעולם, כי הכל מגיע להם.

לעומת זאת, כלפי מצבם הרוחני יש להם עין טובה, שתמיד בוהה בחצי הכוס המלאה. הם מסתפקים במועט: תאותם לקדושה מתמלאת בקלות בכמה פסוקים ותפילה אחת או שתיים. מחשבות של ענווה תוקפות אותם - בדיוק כאשר התקדמות רוחנית כלשהי עומדת על הפרק.

תלמידי אברהם אבינו, לעומתם, מנצלים אף את התכונות ה'בלעמיות' בשרשן לעבודת ה'.

"...מה שאין כן הצדיק, יש לו עין רעה ברוחני - שאין עינו שבע בכל מעשים טובים שעושה... וכן רוח גבוהה... נגד היצר הרע המפתה אותו 'מה אנוש שילך בגדולות הללו לעבוד ה' יתברך עקרא ושרשא דכל עלמין?' ונגד זה יש לו רוח גבוה. גם נפש רחבה - שמתאוה הצדיק בכל מיני תאוה שאפשר בעבודת השי"ת...". (כתונת פסים פר' צו, ז' ע"ב)