מסעי | תשס''ב

א.  תוספת ברכה.

פרק לג' פסוק א':

 

שאלות

 

1.  איך פרשננו קושר פרשתנו לפרשה הקודמת?

2.  פרשננו מביא מדרש על סיבת דחית כניסת בני ישראל לארץ, מהו הרעיון בסיפור המדרש?

3.  פרשננו מסביר איך בכלל יתכן לפרש פירוש מדרשי כאשר התורה עצמה מסבירה את סיבת הדחיה הן במצרים והן בעונש השהיה במדבר, מהו הסברו?

4.  מהו רעיון "הסימנים" ואיך הוא פועל?

5.  מהי הראיה מן הרשב"א והשל"ה?

6.  פרשננו מסכם כי זו רק סיבת הזכירה ולא מעבר לכך, למה זה חשוב לו להדגיש?

 

ב.  רש"ר הירש.

פרק לא' פסוקים א',ב',ג':

 

שאלות

 

1.  מה מטריד את פרשננו בכל הקטע המביא לפרש את הענין כפי שפירש?

2.  מה הם "שני העמודים" שיש להבטיח את קיומם ואיך זה שייך למדין?

3.  מהי "נקמה" לדעתו?

4.  למה: "מאת" ולא "ב"?

5.  פרשננו מבחין שהציווי היה כאן "אל העם" מהי מסקנתו מכך?

6.  היש לך תשובה אחרת?

7.  מהי הגדתו למושג: :חלוץ"?

8.  למה: "מאתכם" ומה זה בא ללמד?

9.  למה זו "נקמת ה'"?

10. למה מדיניות מדין היא "פשע בין-לאומי"?

11.  מה לפי זה המסקנא?

 

ג.  העמק דבר.

פרק לא' פסוק ב':

 

שאלות

 

1.  מהו הקושי הכללי עליו פרשננו מנסה להשיב?

2.  טעמו הראשון של פרשננו הוא: "להנות את משה" התוכל להסביר זאת?

3.  מה בדיוק קרה בעי ובמה זה דומה כאן?

4.  מהי אותה "עצה ותחבולה" שהיתה שם והאם יש גם כן משהו דומה?

5.  מהו הרעיון כי: "זה החטא מקטאג תמיד" ומה ניתן לעשות כנגד זה?

6.  מה "קרה" לפי המדרש ב"בית פעור" כל שנה ואיך זה הסתדר?

7.  למה כל זה דוקא היה צריך להיות בעוד משה חי?

 

ד.  משך חכמה.

פרק לא' פסוקים ב',ג':

 

שאלות

 

1.  מהו הקושי עליו עונה פרשננו בקטע הרשאון?

2.  פרשננו מצטט מדרש שאכן כאילו מצדיק את אי לחימתו של משה, מה רצונו בכך?

3.  האם משה היה צריך לנהוג אחרת מאשר נהג?

4.  בקטע השני מסביר פרשננו את נקמת ה' דוקא ומניעת חילוף שמו, התוכל להסביר?

5.  מה "רוצה" הקב"ה ומה רוצים הצדיקים?

6.  איך זה בסוף מסתדר?

7.  לאור כל זה התוכל להסביר ביתר הרחבה את המושג "חילול השם"?