פרשת מקץ - רק הכסא אגדל ממך בין שלטונו של יוסף לשלטונו של פרעה

  • הרב שלמה ברין

פרשת מקץ - שבת חנוכה

"רק הכסא אגדל ממך" - בין שלטונו של יוסף לשלטונו של פרעה

בשבוע שעבר כתבנו על ההקבלה שעורך בהמש"ח בין נס חנוכה לנס הצלתו של יוסף. ההישג הגדול שסובב בידי ההשגחה העליונה על יוסף ואחיו, היה מלוכתו על מצרים. גם בימי מתיתיהו ובניו, הייתה החזרת המלכות לישראל לשנים ארוכות עד החורבן, עיקר הנס ופסגת ההשגחה.

התפקיד הידוע שייעדה ההשגחה העליונה ליוסף במצרים היה ''להחיות עם רב''[1] ולהשביר את רעבון משפחתו. אולם, בהמש"ח מפתח כוון חדש, המייחס משמעות נוספת לעצם שלטונו של יוסף ולעקרונות שיטתו הממשלית פוליטית. לדעתו, מלכותו של יוסף על המעצמה העולמית הגדולה, הייתה יעד בפני עצמו כמו גם ביטוי להגשמת חלומותיו ושאיפותיו האישיות. זו הייתה גם מטרת מאסרו עם שר המשקים ושר האופים: "נראה דמן השמים היה שיהיה ימים עם שר המשקים והאופים ללמוד טכסיסי מלכות אשר ראוי לשליט לידע".[2] ביתר פירוט ותוקף כותב המש"ח בתחילת פרשת מקץ: "התורה מספרת לנו דרכי ההנהגה העליונה, אשר סבבה בהשגחה אשר יהיה אצל שר הטבחים, ילמד דרכי המלכות למען יוכל להיות שר ושליט במדינה כזו אשר הייתה מושלת בכיפה וברום מעלת החכמה והשכלה".

מה טיבה של מלכות יוסף במצרים המושלת בכיפה? מה ייחודה? ומה תכליתה? נראה כי לפי שיטת המש"ח, סגנון מלכותו של יוסף במצרים בא להציע תפיסת שלטון אלטרנטיבית לתפיסת המלכות של פרעה: "פרעה היה קדוש למצרים,[3] ולא היה דרכו להביט על הליכות בני אדם ודרכי מדינתו"[4]. פרעה ראה את עצמו קדוש ורם[5], ולא נאה היה לו להתעסק עם צרכיהם 'הנמוכים' של בני מדינתו. "אני פרעה"[6]. "ואין כבודי להביט על עלילות בני אדם ותחבולותם". כתוצאה מכך, שיטת המשטר שהנהיג הייתה 'מבוזרת', מבוססת על הענקת סמכויות נרחבות לפקידים ושרים על גביהם. ככל שרבו בעלי השררה כך גברה העריצות וגדל העוול, וכל שר 'עשה לפי רצון נפשו'. כך התאפשר לשר הטבחים לכלוא את יוסף למאסר עולם ללא משפט על 'עברה' שאיננה נגד המדינה: "אוי לארץ אשר שריה רבים, לכן היה במצרים עוות דין כזה להושיב בבית האסורים על דבר פרטי, איש ממדינה רחוקה, כל ימיו, ויהיה כלוא ללא משפט."

לא כן יוסף! בעמדו לפני פרעה, בשעה שפותר את חלומותיו, אומר יוסף: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים."[7] לאמור: "איש דווקא, ולא א-לקי וקדוש." מעלתו ושלמותו של האיש החכם והנבון תהיינה בדרכי שלטונו האנושיות והמוסריות: "שידע דרכי הנימוס והסדר 'וישיתהו על כל ארץ מצרים', שיהיה בידו הכל, ואם שר אחד יעוות משפט, יהיה עין למעלה ממנו ולא יוכל לעשות דין לעצמו בלתי הודיע לשר (שהוא) על כל מצרים." פרעה אכן הבין את השגתו של יוסף ואת תפיסתו כיצד ראוי ונכון להנהיג מדינה, והוא מוסר ליוסף את דרכי המשטר המתוקן: "ויאמר פרעה ליוסף ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים."[8] רוצה לומר: "ראה נא והבט על כל דרכי הנהגת המדינה, ואם יהיה איזה עיוות משפט, מידך יבוקש ויתייחס הדבר לך לבד."

עקבי לשיטתו, נאלץ בהמש"ח להתמודד עם שאלת מאסרם ללא משפט של אחי יוסף, בידי יוסף עצמו: "ולכן כאשר עמד יוסף ורצה לאסור את אחיו ללא משפט כללי וחוות דעת הקהל[9], אמר 'מרגלים אתם', שזה דבר הנוגע למלכות, אשר לא יהיה במשפט הקהל בפרסום." כלומר, רק פרשת ריגול חמורה יכולה להצדיק מבחינה מוסרית מדיניות משפט חשאי, לכן 'תפר' יוסף לאחיו את תיק הריגול.

משטר מדיני הנשען על ערכי מוסר וצדק, למען צרכי בני אדם על חולשותיהם הוא גם פשר חלום הפרות של פרעה. המש"ח שואל: "עיקר הוראת החלום היה השיבולים שמורה על הרעב, ומדוע הקדים בחלומו הפרות?" לאחר שמפנה אל הסברו של הרמב"ן בנידון[10], מציע בהמש"ח הסבר מקורי משלו על בסיס סיפור מעשה באלכסנדר מוקדון המובא בירושלמי[11], מסקנת סיפור המעשה היא כי חיי אדם בנסיבות מסוימות, מתאפשרים בזכות חיי הבהמה, במשמעות הכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'[12]" לאמור, בעבור הבהמה יושיע ה' את האדם. לכן ראה פרעה בחלומו הפרות תחילה: "להראות שבשביל הבהמות מודיע ה' לפרעה אשר בל יגוועו ברעב ובשביל בהמה יושיע ה'."

אמור מעתה קל וחומר: אם הקב"ה, מלך מלכי המלכים, שמלוא כל הארץ כבודו, חס על הבהמה ומושיע את האדם בעבורה, מנהיג בשר ודם לא ראוי שיחוס על האדם ועל בני מדינתו על אחת כמה וכמה? כאן, בהבנת חלום הפרות ראה יוסף בעיני רוחו את עקרון משטר המלוכה על פי היושר והצדק שלמד בבית יעקב.

פרעה כשלעצמו נותר בהתנשאותו המרוחקת והמתנכרת. בהמש"ח מציע להבין את פשר שביעות רצונו של פרעה מפתרון יוסף, על רקע טיפוח אישיותו הנערצת והאגואיסטית: "וייטב הדבר בעיני פרעה"[13] , יתכן מפני שעל ידו נתחזקה ממשלתו בעיני ההמון שהאלקים מגלה לו עתידות ומייעצו בחלום. וזה היה דרך העמים הקדומים להקדיש ממשלתם. ''רק הכסא אגדל ממך''[14] שממך אהיה גדול בעיני העם, שתראה להגדיל מעלתי להקדישני בעיני ההמון"[15]

על רקע שלטונו הפגום של פרעה מלך מצרים הטילה ההשגחה העליונה על יוסף הצדיק להראות סדרי מלוכה מתוקנים ודווקא בגדולה שבמדינות.

טרם יציאתו למצרים לפגוש את יוסף בנו, נגלה ה' ליעקב במראות הלילה ואומר לו: "אל תירא מרדה מצרימה...אנוכי ארד עמך מצרימה...ויוסף ישית ידו על עיניך."[16] בהמש"ח מבאר כי יעקב אבינו תהה וחקר בעיני שכלו לאיזו תכלית צריכים הוא ובניו לרדת אל יוסף מצרימה לאחר שכבר נגלה ונתוודע אליהם. על זה אומר ה' ליעקב שיוסף ישית ידו על עיניו. "שזה העניין יעצום עיניך, שבל תחקור ובל תסתכל אחרי דרכי ההשגחה. כי כמו מי מילל אשר זה הצער של יוסף יהא לתכלית נרצה כזה, שידור במצרים ויהי לשליט, ויפרסם דעות צודקות, וכל הארץ יהיו כפופים לו."[17] מלכותו של יוסף ופרסום הדעות הצודקות היא תכלית ירידתו למצרים וכל צערו של יעקב עד הנה. אמור מעתה: לא על מנת לשבור את רעבון בית אביו מלך יוסף במצרים. מלוכתו של יוסף במצרים היא כשלעצמה תכלית מכירתו והצלתו, ובעבורה נצטער אביו. 'מפעלו' הגדול של יוסף במלכות צדק יושר ומשפט במצרים 'ובפרסום הדעות הצודקות', הוא במידה רבה המשך ישיר למפעלו הגדול של אברהם אבינו, לקרוא בשם ה'. מה שהראה אברהם אבינו בעיקר בתחום האמונה הפילוסופית, מראה יוסף בתחום השלטון הפוליטי.

 

[1] בראשית נ כ "א-להים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב."

[2] מש"ח בראשית מ יג

[3] ראה רש"י שמות ז טו ד"ה הנה יוצא המימה: 'שהיה עושה עצמו אלוה".

[4] מש"ח בראשית מא לג

[5] ראה לעיל הערה 3

[6] בראשית מא מד לפי המש"ח רצונו של פרעה לומר שביטוי זה בלשון המצרים מורה על ממשלה אלהית.

[7] בראשית מא לג

[8] שם מא מא

[9] לא ברור לאיזו חוות דעת קהל מתכוון בהמש"ח כאן. האם רומז לסוג של משפט ציבורי או סוג של חבר מושבעים?

[10]רמב"ן עה"ת בראשית מא ב ד"ה והנה מן היאור: "והפרות סימן לחרישה, והשיבולים סימן לקציר."

[11] בבא מציעא ב, ה וראה גם בראשית רבה נח פיסקא לג

[12] תהילים לו ז

[13] שם מא לז

[14] שם מא מ

[15] מש"ח בראשית מא לז

[16] בראשית מו ג ד

[17] מש"ח בראשית מו ד