דילוג לתוכן העיקרי

שלח לך | ועשו להם ציצית

מסופר על הבעש"ט, "שהציצית שלו - היה להם נפש וחיוּת ממש, אשר היו יכולים לנענע את עצמם בלי נענוע הגוף, כי על ידי קדושת עשיית המצווה המשיך להם נפש וחיוּת..." (דברי שלום, כי תבוא, בשם סבו).

מהי ה'נפש' של מצוַת ציצית? התורה כותבת במפורש את עניינה של הציצית: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' והייתם קדושים לא-לוהיכם".

הציצית רומזת לתרי"ג מצוות ('ציצית' בגימטריה, ביחד עם מספר החוטים והקשרים, עולה תרי"ג) וגם לשבעה רקיעים (שבע או שלוש עשרה כריכות). ובשולחן ערוך מוסיף: "...וע"כ יש בו חמישה קשרים - כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים - שבכל צד שיפנה, יזכור" (או"ח כ"ד, א). ועוד: "כשמסתכל בציצית - מסתכל בשני ציציות שלפניו, שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות, וגם יש בהם ט"ז חוטים ועשרה קשרים, עולה כ"ו כשם הוי"ה" (כ"ד, ה).

התכלת דומה לים ולרקיע - סמל ליראת שמיים, ולכך הבעש"ט מנחה אותנו: "כשמניח את הטלית - יראה את התכלת, פירוש: שתיפול עליו יראה" (צוואת הריב"ש ג ע"ב). האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל מבאר על פי דברי הבעש"ט את ההבדל המהותי שבין עבודתם של המלאכים, השייכת להיררכיה של הקדושה בעולם, לבין עשיית מצווה של יהודי, שכאשר היא בשמחה ובטוב לבב היא מתייחסת כביכול אל "אור אין סוף ב"ה שלמעלה מהשתלשלות". "וכלשון הזה אמר הבעש"ט ז"ל: אפי' מלאך מיכאל, הגדול שבמלאכים, היה נותן כל עבודתו והשגתו באלקות אפילו רק עבור מצוַת ציצית - אחת מד' ציציות שיש לכל אחד מישראל" (כתר שם טוב, בהוספות סי' רל"א).

יחד עם שמירת ה'תיירים' שלנו מפני שכחת ה', באה היראה. אולם בזכירת ה' והמצוות מגיעה ליהודי גם שמחה וקשר ברמה כזו, שכל יסורי גיהינום אינם נחשבים לידה כלל. ההתעטפות הפשוטה הזו, שאפשר לקנות בכמה פרוטות - יש בה נגיעה בעולם שבו אין דרגות ומחיצות, שהיא קורת רוח השקולה כנגד כל התענוגים העליונים, ולכן המלאכים יכולים רק לקנא בה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)