קומי אורי כי בא אורך

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים" (שמות ב'). הגמרא בסוטה יב ע"ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה "כי טוב הוא" והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש"י על הפסוק: כשנולד - נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?

האור מופיע לראשונה בסיפור הבריאה שבראשית ספר בראשית: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לוֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱ-לוֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱ-לוֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱ-לוֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱ-לוֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱ-לוֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד". בסיפור הבריאה, האור הוא הטוב - בהבדל מן הרע המתבטא בחושך. האור שבבריאה מבטא גם התחלה חדשה: כמו שבכל יום זורחת השמש ומתחיל יום חדש, כך האור העולה בבריאת העולם מתחיל את יומו הראשון של העולם, ובעצם את העולם כולו.

פעם נוספת מופיע האור אצל משה עצמו, בשמות פרק ל"ד: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". האור הקורן מפני משה אינו אור רגיל, אלא אור א-לוהי הנובע מסגולתו המיוחדת של משה, שדיבר עם ה' פנים אל פנים. האור הוא אור רוחני, ביטוי לשכינה.

משמעות נוספת של האור היא הנהגה, כפי שעולה מתהילים פ"ט, טז: "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן". האור מתווה את ההליכה בדרך הישר, דרכו של ה'.

משלוש הופעות אלו עולה כי האור מסמל טוב, התחלה חדשה, קשר עם ה' והנהגה. כל הביטויים הללו של האור היו מן התכונות הבולטות של משה, ואפיינו אותו במהלך חייו כמנהיגו של עם ישראל. על פי המדרש, יוכבד ראתה את התכונות הללו במשה עוד בהיותו תינוק, ובגלל חשיבותן לעם ישראל - הצפינה אותו ועשתה צעד ראשון בדרך אל הגאולה.

עם ישראל שהונהג ע"י משה נדרש להיות מואר ומאיר, בכל המובנים שהעלינו: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיהו ס'). הקב"ה יאיר את עם ישראל, והעם צריך להיות מואר - מודע לאור ה'. מתוך ההכרה באור ה', עם ישראל יהיה אור לגויים.

אורו של משה העיד על תכונותיו. אורם של ישראל מהווה קשר בינם לבין הקב"ה: אור ה' מסייע לעם להיגאל מצרותיו, לצאת מאפילה לאורה ולהתחיל התחלה חדשה; אך גם דורש ממנו לעסוק בטוב, להיות בקשר רוחני מתמיד עם ה', להיות מוארים ולהאיר.