קידושין | דף יט | אישות לקטן
נאמר בגמרא (יט ע"א):
בעי ריש לקיש: מהו שמייעד אדם לבנו קטן?
אמר רבי זירא, תא שמע: איש - פרט לקטן, אשר ינאף את אשת איש - פרט לאשת קטן; ואי אמרת מייעד, אם כן מצינו אישות לקטן!
ואלא מאי? אינו מייעד, אמאי קא ממעט ליה קרא? תיפשוט מינה דמייעד!
אמר רב אשי: הכא, ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן, דמדאורייתא חזיא ליה, מהו דתימא כיון דמדאורייתא חזיא ליה וביאתו ביאה, הבא עליה מתחייב באשת איש, קא משמע לן.
רבי זירא מנסה לפשוט את שאלתו של ריש לקיש מן הברייתא, שבה נאמר שאשת קטן אינה נחשבת כ"אשת איש". הגמרא מציעה להוכיח מן הברייתא את ההיפך - שיש אפשרות של "אשת קטן". רב אשי דוחה הצעה זו משום שאפשר להעמיד את הברייתא בייבום (וממילא לא מוכח שיש ייעוד בקטן). רב אשי מסביר שמכיוון שביאתו של קטן (בן תשע) נחשבת ביאה, היינו אומרים מסברה שיבימתו תיחשב כאשת איש והבא עליה חייב מיתה, ולכן יש צורך בדרשה כדי למעט זאת. לכאורה מסקנת הגמרא פשוטה. עם זאת, נחלקו הראשונים בהבנתה
רש"י (ד"ה דמדאורייתא) כתב:
דמדאורייתא חזיא ליה - כלומר זקוקה לו באותה ביאה לכל דבר וקנאה ליורשה כדתנן (נדה דף מה) בן תשע שבא על יבמתו קנאה.
דהיינו, לדעת רש"י מסקנת הסוגיה היא שיש קניין של יבם קטן ביבמתו, אלא שהדרשה לימדה שאיסור אשת איש לא נאמר ביחס אליו. לעומתו, התוספות (ד"ה ומדאורייתא) כתבו:
וקשה דזה אינו אלא מדרבנן... אבל ליורשה ולשאר דברים לא הויא כאשתו. ולכן נראה לי... אי לאו האי קרא דמעטיה הוה אמינא מדאורייתא חשובה כאשתו, קא משמע לן שאינו קונה אותה אלא מדרבנן.
לדעת התוספות, הדרשה לימדה שמדאורייתא אין כלל דיני אישות ליבם קטן ביבמתו, ופטור אשת איש הוא רק אחת ההשלכות של עיקרון זה.
נראה בפשטות שרש"י והתוספות נחלקו בשאלה מדוע קטן אינו יכול ליצור קידושין? לדעת התוספות, קטן מופקע באופן מהותי ממושג האישות, ומשום כך גם בייבום אינו יכול ליצור אישות (והאחרונים דנו מדוע בייעוד הגמרא מסתפקת). לעומתם, רש"י סבור שלקטן אין אפשרות לבצע את מעשה הקניין של הקידושין, וממילא בייבום שבו אין צורך במעשה כזה (אלא בביאה בלבד) אין מניעה לכלול גם קטן.
אלא שלפי הבנה זו יש לשאול על דעת רש"י: מדוע באמת לא יתחייב הבא על אשת קטן (שנקנתה על ידי ייבום) באיסור אשת איש? נראה כי אפשר לבאר זאת בשתי דרכים, התלויות במחלוקת האחרונים בעניין הבא על אשת קטן שהגדיל:
לדעת הנודע ביהודה (תניינא אה"ע נד), לאחר שהגדיל הקטן, גם אם לא עשה מעשה קניין חדש, הבא על אשתו חייב מיתה. מדבריו נראה כי אין בעיה בעצם האישות של הקטן, אלא שהיות האישה נשואה לקטן מפחיתה מחומרת החטא. לעומתו, לדעת המנחת חינוך (קצא, ג), גם לאחר שהקטן הגדיל אין הבא על אשתו חייב מיתה, ומדבריו עולה כי גם לדעת רש"י אין הקטן מסוגל ליצור מערכת שלימה ומלאה של אישות.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)