קידושין | דף סט | דין שתוקי ודין מי שנולד מהזרעה מלאכותית

סוגייתנו עוסקת בביאור ענייני יחוס המשפחות בישראל ומבארת למי מותר להתחתן עם מי ולמי אסור. אחד מסוגי המשפחות הוא "שתוקי"; בגמרא מבואר שהגדרת שתוקי היא: "כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו". מקרה מייצג של שתוקי הוא כאשר רווקה¹ מקיימת יחסי מין עם אדם שאין היא יודעת את הזהות שלו. מסוגייתנו אנו למדים כי במקרה כגון זה ישנו החשש שמא היא נבעלה לאחד מהפסולים שמוזכרים במשנה. רש"י (ד"ה ואינו מכיר את אביו) כותב שהסיבה לכך שקוראים למי שאינו יודע מי הוא אביו "שתוקי" משום כך שכאשר הוא פונה אל אדם בשם אבא אמו משתקתו; אפשר וכוונת דבריו היא שעושה זאת מחמת הבושה במעשה הזנות שנבעלה לאדם שאין היא יודעת מי הוא.

להלן (דף עג ע"א) אומר רבא כי מהתורה שתוקי מותר לבוא בקהל, ותוקף האיסור הוא משום שחכמים החמירו בענייני יוחסין, על מנת לשמור על מעלת יחוסו של עם ישראל. מדברי רבא אנו למדים כי אין איסור לשתוקי לבוא בקהל אלא משום גזירת חכמים, ההסבר לכך הוא מהכלל 'כל דפריש מרובא פריש' ובסיוע של הדרשה שאומרת כי רק ספק ודאי הוא שאסור מהתורה ולא ספק ממזר.

בשונה מהמציאות עליה מדובר במשנה ובגמרא לעניין שתוקי, למצער לפי שיטת רש"י, כיום עולה שאלה זו לא רק במי שקיימה יחסי מין עם אדם שאין היא יודעת את הזהות שלו אלא גם במי שהתעברה כתוצאה מהזרעה מלאכותית שגם במקרה זה האם איננה יודעת מי הוא בעל הזרע. אין כאן המקום להאריך ולהיכנס לצדדי המחלוקת בין הפוסקים בשאלת ההיתר או האיסור של וולד זה שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית2 לבוא בקהל.

עם זאת, אבקש להציע כיוון שאומר כי מותר לוולד זה לבוא בקהל; בסוגייתנו, לאחר הגדרת מי הוא שתוקי, מגדירה הגמרא מי הוא 'אסופי' והוא "כל שנאסף מהשוק ואינו מכיר לא את אביו ולא אמו", להלן (בדף עג ע"ב) מבואר בגמרא כי דינו של אסופי תלוי בנסיבות בהן הוא נמצא, אם נמצא כמי שהושלח למות אז דינו כדין ממזר אך אם נמצא מהול³ מסתבר לומר שהוריו הניחו אותו משום שלא יכלו לדאוג לו והייתה להם התקווה כי תמצא לו משפחה מאמצת.

לכאורה עולה השאלה המתבקשת מדוע יהיה דינו של מי שלא ידוע מי הם שני הוריו קל יותר מזה שלא ידוע מי הוא אביו, אפשר שההסבר לכך הנובע מעצם המצב בו הוגדר כל אחד מהשניים; בעוד שדין שתוקי ידוע כי אמו התעברה ממי שאינו בעלה ומדובר בסניף של מעשה זנות, במקרה של אסופי (שהנסיבות מראות כי הוא הוריו כשרים) לא עולה ספק בנוגע להוריו ולכן הוא כשר לבוא בקהל. דהיינו, אפשר שכל דינו של שתוקי הוא רק בשל מעשה זנות ואם כן, כאשר מדובר בהזרעה מלאכותית שאין בה מעשה זנות (אף שרוח הפוסקים לא נוחה ממעשה זה), לא נאמר שהדין שווה בין שתוקי שאמו נבעלה לאסור לה לבין שתוקי שאמו התעברה מהזרעה מלאכותית. בנוסף, אפשר לומר כי מה שגזרו חכמים לעניין שתוקי הוא דווקא במה שהיה ידוע ומוכר לחכמים ולכן דיברו רק על מי שהתעברה בזנות ואין אנו יודעים מי הוא האב, אבל במקרה של הזרעה מלאכותית, שזו דרך שלא הייתה קיימת בזמן הגזירה של חכמים, על כך לא חלה גזירתם שיקרא הוולד שתוקי.

___________

[1] במקרה של אשת איש הכלל הוא שרוב בעילות אחר הבעל, אם היתה אשת איש לא היה הולד שתוקי אלא תולים אותו בבעלה.

2  כשהזרע הוא של יהודי.

3 שלא מסתבר שטרחו למול אותו אם לא רצו שיחיה.

סוגייתנו עוסקת בביאור ענייני יחוס המשפחות בישראל ומבארת למי מותר להתחתן עם מי ולמי אסור. אחד מסוגי המשפחות הוא "שתוקי"; בגמרא מבואר שהגדרת שתוקי היא: "כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו". מקרה מייצג של שתוקי הוא כאשר רווקה¹ מקיימת יחסי מין עם אדם שאין היא יודעת את הזהות שלו. מסוגייתנו אנו למדים כי במקרה כגון זה ישנו החשש שמא היא נבעלה לאחד מהפסולים שמוזכרים במשנה. רש"י (ד"ה ואינו מכיר את אביו) כותב שהסיבה לכך שקוראים למי שאינו יודע מי הוא אביו "שתוקי" משום כך שכאשר הוא פונה אל אדם בשם אבא אמו משתקתו; אפשר וכוונת דבריו היא שעושה זאת מחמת הבושה במעשה הזנות שנבעלה לאדם שאין היא יודעת מי הוא.

להלן (דף עג ע"א) אומר רבא כי מהתורה שתוקי מותר לבוא בקהל, ותוקף האיסור הוא משום שחכמים החמירו בענייני יוחסין, על מנת לשמור על מעלת יחוסו של עם ישראל. מדברי רבא אנו למדים כי אין איסור לשתוקי לבוא בקהל אלא משום גזירת חכמים, ההסבר לכך הוא מהכלל 'כל דפריש מרובא פריש' ובסיוע של הדרשה שאומרת כי רק ספק ודאי הוא שאסור מהתורה ולא ספק ממזר.

בשונה מהמציאות עליה מדובר במשנה ובגמרא לעניין שתוקי, למצער לפי שיטת רש"י, כיום עולה שאלה זו לא רק במי שקיימה יחסי מין עם אדם שאין היא יודעת את הזהות שלו אלא גם במי שהתעברה כתוצאה מהזרעה מלאכותית שגם במקרה זה האם איננה יודעת מי הוא בעל הזרע. אין כאן המקום להאריך ולהיכנס לצדדי המחלוקת בין הפוסקים בשאלת ההיתר או האיסור של וולד זה שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית2 לבוא בקהל.

עם זאת, אבקש להציע כיוון שאומר כי מותר לוולד זה לבוא בקהל; בסוגייתנו, לאחר הגדרת מי הוא שתוקי, מגדירה הגמרא מי הוא 'אסופי' והוא "כל שנאסף מהשוק ואינו מכיר לא את אביו ולא אמו", להלן (בדף עג ע"ב) מבואר בגמרא כי דינו של אסופי תלוי בנסיבות בהן הוא נמצא, אם נמצא כמי שהושלח למות אז דינו כדין ממזר אך אם נמצא מהול³ מסתבר לומר שהוריו הניחו אותו משום שלא יכלו לדאוג לו והייתה להם התקווה כי תמצא לו משפחה מאמצת.

לכאורה עולה השאלה המתבקשת מדוע יהיה דינו של מי שלא ידוע מי הם שני הוריו קל יותר מזה שלא ידוע מי הוא אביו, אפשר שההסבר לכך הנובע מעצם המצב בו הוגדר כל אחד מהשניים; בעוד שדין שתוקי ידוע כי אמו התעברה ממי שאינו בעלה ומדובר בסניף של מעשה זנות, במקרה של אסופי (שהנסיבות מראות כי הוא הוריו כשרים) לא עולה ספק בנוגע להוריו ולכן הוא כשר לבוא בקהל. דהיינו, אפשר שכל דינו של שתוקי הוא רק בשל מעשה זנות ואם כן, כאשר מדובר בהזרעה מלאכותית שאין בה מעשה זנות (אף שרוח הפוסקים לא נוחה ממעשה זה), לא נאמר שהדין שווה בין שתוקי שאמו נבעלה לאסור לה לבין שתוקי שאמו התעברה מהזרעה מלאכותית. בנוסף, אפשר לומר כי מה שגזרו חכמים לעניין שתוקי הוא דווקא במה שהיה ידוע ומוכר לחכמים ולכן דיברו רק על מי שהתעברה בזנות ואין אנו יודעים מי הוא האב, אבל במקרה של הזרעה מלאכותית, שזו דרך שלא הייתה קיימת בזמן הגזירה של חכמים, על כך לא חלה גזירתם שיקרא הוולד שתוקי.

___________

[1] במקרה של אשת איש הכלל הוא שרוב בעילות אחר הבעל, אם היתה אשת איש לא היה הולד שתוקי אלא תולים אותו בבעלה.

2  כשהזרע הוא של יהודי.

3 שלא מסתבר שטרחו למול אותו אם לא רצו שיחיה.