שמואל ב, ג - כריתת הברית בין אבנר לדוד

  • הרב יוסף מרקוס

כריתת הברית בין אבנר לדוד (שמ"ב ג)

כהמשך לפרק הקודם, שהסתיים בכך שדוד הולך וגובר על אנשי איש בושת, בראשית פרק ג' נאמר שאבנר הולך ומתחזק. ואכן, התנ"ך משווה בין התחזקות שניהם, שכן שניהם מכוונים נגד איש בושת ומפוררים את שלטונו.

 

בהמשך הפרק (בפסוקים ב-ה) מובאת רשימת הילדים אשר נולדו לדוד, ומסתבר שהדבר נועד לתאר את התחזקותו של דוד בחברון הלכה למעשה. בין השאר אנו קוראים שדוד נשא את בתו של מלך גשור - מהלך ידוע ומוכר במקרא לסמל ברית בין שני ממלכות.

 

איש בושת מאשים את אבנר שהוא בא על פילגש שאול. לא קדם להאשמה זו תיאור של המעשה, ואפשר שאיש בושת מאשים אותו על מעשה שנעשה עוד בימי שאול. כך משמע גם מדברי אבנר, האומר "ותפקד עלי עוון האישה היום" - משמע שהוא זוכר לו דבר שקרה בעבר.

 

בתגובה, אבנר מודיע לאיש בושת שהוא מפסיק לתמוך בו, וכעת הוא יפעל לאיחוד הממלכה תחת דוד. דוד מוכן להיענות לברית זו, אך דורש שיחזירו לו את מיכל בת שאול, שכזכור נלקחה ממנו בימי שאול (שמ"א כה,מד). דרישה זו היא בעלת אופי פוליטי, ומשמעותה שדוד ממשיך את בית שאול. המקרא מבליט את הקושי הגדול שחווה פלטיאל בן ליש, בעלה החדש של מיכל, כאשר לקחו אותו ממנה. נראה שהבלטה זו נועדה להוכיח את דוד על כך שהוא ביקש את מיכל על רקע פוליטי-מדיני, ולא בשל הקשר האישי-הרגשי שביניהם.

 

קודם כל, אבנר מגיע לחברון וכורת ברית הגנה אישית בינו ובין דוד. רק לאחר שהוא מבטיח את עצמו, אבנר מציע לדוד לפעול כדי להמליך אותו על כל ישראל.