עירובין | דף צא | שעת הסכנה
בסוגייתנו מובאת ברייתא שממנה רוצה רבי יהודה להוכיח כי לדעת רבי שמעון הגגות, החצרות והקרפיפות הן רשות אחת ולכן מותר לטלטל בין כולם:
"אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין ספר תורה מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף לקרות בו. אמרו לו: אין שעת הסכנה ראיה".
לאור העובדה שחכמים לא מיחו בהעברת ספר התורה, ניתן להביא ראיה לשיטתו של רבי שמעון שמותר לטלטל בין הרשויות הנ"ל. לכאורה ניתן היה להבין את הדברים בכך שהסכנה המדוברת היא של פיקוח נפש ולכן התירו חכמים לטלטל בשבת. ברם, אין הסבר זה מסתבר כלל משום שבניתן היה לוותר על הקריאה בתורה ובכך לא להסתכן כלל.
ניתן לומר שהיות ועירובי חצירות הם מדרבנן, התירו חכמים לעבור על איסור דרבנן בכדי שיהיה ניתן לקרוא בתורה מבלי להיכנס לסכנה. כלומר, לדעתו כשחכמים אסרו לטלטל כוונתם הייתה שהאיסור יעמוד גם כשמדובר במציאות של סכנה. אם נקבל הסבר זה, יוצא שרבי יהודה סבר שחכמים מסכימים שאין כל איסור לטלטל בין הרשויות הללו, שאם לא כן היה עליהם להורות שלא לטלטל ולבטל את הקריאה בתורה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)