יהושע | פרק י"ח–י"ט | ההתנחלות | השבטים המתרפים | 2

א. הקדמה

בשיעור שעבר עסקנו בסיפורי התנחלות השבטים המתרפים (י"ח - י"ט), ובאופן פרטני גם ברשימת הנחלה של שבט בנימין (י"ח). בשיעור זה נדון ברשימות שאר השבטים המתרפים (י"ט). בשונה מרשימת שבט בנימין, החריגה בפירוטה ובסגנונה (כפי שהוסבר בשיעור הקודם), רשימות ששת השבטים הנותרים נעדרות כמעט כל סממן ספרותי. הרשימות קצרות במיוחד, ובאופן כללי דומות אחת לשנייה הן באריכות (בין שבעה לתשעה פסוקים לכל רשימה), והן במתכונת הקבועה שלהן:

1. פתיחה: 'ויעל/ויצא הגורל לבני...' (עיינו, למשל, י"ט, א, י, יז, ועוד).

2. פירוט מהלך הגבול תוך שימוש במילים המציינות את מהלכו של קו הגבול: 'ועלה גבולם'; 'ופגע ב...'; 'ושב'; 'עבר'; 'ונסב' (שם, יא, כט, לד, ועוד).

3. רשימות ערים משובצות תוך כדי תיאור מהלך הגבול (ב, טו, מא, ועוד).

4. סיכום מספר הערים (למעט ברשימת נחלת דן), שלא תמיד תואם את מספר הערים המצוי ברשימה (ז, טו, לח, ועוד).

5. חתימה: 'זאת נחלת... למשפחתן הערים וחצריהן' (טז, כג, מח, ועוד).[1]

בארגון ובסדר של רשימות ששת השבטים ניתן להבחין בייחוד של רשימת נחלת שמעון ורשימת נחלת דן. ראשית, שתי הרשימות אינן משובצות במקומן הטבעי על פני הרצף, כפי שיוסבר להלן. שנית, בשתי הרשימות אין תיאור של גבול הנחלה, בשונה מהרשימות המשובצות ביניהן. שלישית, בשתי הרשימות ישנה התייחסות לנסיבות הקשורות בייחודה של כל רשימה (התנחלות שמעון בתוך יהודה ונדודי נחלת דן). הרכיבים הדומים בשתי הרשימות יוצרים ביניהן זיקה היוצרת מעין מעטפת לכלל הרשימה, אשר מבליטה את היעדר השלמות של יחידת רשימות השבטים המתרפים כולה.

ב. ייחודה של נחלת שבט שמעון

שבט שמעון פותח את רשימת ששת השבטים הנותרים. רשימה זו מבליטה את הפגיעה במעמדו של שבט שמעון, שלא קיבל נחלה עצמאית כשאר השבטים, אלא נאלץ לחיות בתוך נחלת יהודה. עניין זה מובלט פעמיים במעטפת הרשימה של שבט שמעון. בפתיחה נאמר: "ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני שמעון למשפחתם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה" (א), ובחתימה: "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם" (ט). בפסוק הקודם ישנה חתימה חלקית - "זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחתם" (י"ט, ח). בשונה מהחתימה המקובלת בשאר השבטים, 'זאת נחלת... למשפחתן הערים וחצריהן'. החריגה, גם אם אינה משמעותית, מטשטשת את עצמאותה של הרשימה של שבט שמעון. הבדל נוסף הוא שבשאר הרשימות מתואר הגבול תוך שימוש במילים קבועות המציינות את מהלכו: 'ועלה גבולם'; 'ופגע ב...'; 'ושב'; 'עבר'; 'ונסב'. מילים דומות אינן קיימות ברשימת נחלת שמעון הפותחת ובנחלת דן המסיימת, מפאת היעדר קו הגבול ברשימתן. עובדה זו תומכת במבנה המעטפת בין שמעון לדן, כדלהלן.

אפשר, שההדגשה החוזרת במעטפת של הרשימה מלמדת על תפקידה הספרותי כהערכה ביקורתית של רשימת נחלת שמעון בהתאם לקו הביקורתי הבולט ברשימות של יחידה זו.[2] הדגשה זו מבליטה את מעמדו המשני של שבט שמעון בעיקר ביחס לשבט יהודה, שכנו בנחלה הדרומית. מסדר הרשימות של השבטים עולה מעמדו המשני גם ביחס לשבט בנימין. סדר זה הוא מדרום לצפון, בדומה לרשימת השבטים הנוחלים בספר במדבר (ל"ד, טז - כט), ולכן הוא אמור להקדים את רשימת נחלת שמעון לרשימת נחלת בנימין. דחייתה של נחלת שמעון לאחר נחלת בנימין, בצירוף הנתונים האחרים שנזכרו כאן, מחזקת את הנימה הביקורתית הקיימת ברשימה.

 ג. ייחודה של נחלת שבט דן

תיאור הנחלה של שבט דן חורג מתיאורי נחלות שאר השבטים בכך שהוא כולל שני שלבים היסטוריים. השלב הראשון, אשר בנוי לפי הדפוסים של שאר תיאורי הנחלות, מתייחס לאיזור נחלתו הדרומי בסמוך לנחלת שבט בנימין. השלב השני מתאר את נדודיו של שבט דן ומלחמתו על נחלתו החדשה באיזור הצפוני של הארץ: "ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו לשם דן כשם דן אביהם" (י"ט, מז). בתיאור זה לא נאמר מתי התרחש השלב השני, מי הוביל אותו ותחת איזו הנהגה הוא נעשה. בספר שופטים מתואר תהליך הנדודים באופן מפורט יותר כסיפור מסגרת לסיפור פסל מיכה (י"ז - י"ח). מקומה הטבעי של רשימת נחלת דן, בסדר ההולך מדרום לצפון, הוא לאחר רשימת נחלת בנימין (כברשימת הנשיאים הנוחלים בספר במדבר). דחיקת נחלת דן לסוף הרשימה קשורה, ככל הנראה, לסיפור המשובץ בסוף רשימת הנחלה של שבט דן. את הקשר בין הסיפור ובין העברת הרשימה לסוף סדרת הרשימות ניתן להסביר בשתי דרכים:

1.טכנית-גיאוגראפית

2.ספרותית-תיאולוגית[3]

נראה, אפוא, שההערכה השיפוטית הקיימת באפיזודה על אודות שבט דן תואמת את המגמה של הצגת התהליך ההתפתחותי מחיוב לשלילה, המאפיינת את מגמת העריכה הכוללת של תיאורי ההתנחלות. במובן זה, סיפור נחלת דן יוצר את מבנה המעטפת של רשימת הנחלות, על ידי השוואה ניגודית בין רשימת נחלת יהודה, הפותחת את היחידה הראשונה והמשקפת מציאות שלמה וראויה (אותה כינינו: 'תיאורי שבח'), לבין רשימת נחלת דן, החותמת את היחידה השנייה, אשר ביחס אליה ניתן לראות נימה ביקורתית. התנועה בין סיפור השבח של יהודה ובין סיפור ההסתבכות של שבט דן מאפיינת את תנועת ההפחתה הקיימת בתיאורי ההתנחלות.[4]

ד. יחסי שבטי יהודה ודן בתורה ובספר שופטים

לזיקה מורכבת זו בין שבט יהודה לבין שבט דן ניתן למצוא רקע במקומות שונים בתורה, כגון ברשימת השבטים מסביב למשכן ובסדר תנועתם: "ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשונה על פי ה' ביד משה... ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאותם..." (במדבר, י', יג - כה). דוגמא שנייה היא ציון שני האישים האחראים על מלאכת בניין המשכן: "בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" ו"אהליאב בן אחיסמך למטה דן" (שמות, ל"א, א - ו). יושם לב להופעתם המשותפת תוך ציון שבטיהם, ולהתייחסות ולהבחנה בין בצלאל משבט יהודה, אשר מוביל את המלאכה, ובין אהליאב משבט דן, אשר מצטרף אל בצלאל יחד עם עוזרים נוספים. כמדומני, שגם כאן ניתן למצוא את המגמה הכפולה בהצגת דן לצד יהודה: מחד, שוויון בין יהודה ובין דן - שניהם מובילים את מלאכת המשכן; מאידך, הבחנה בין המועדף הראשון, המוביל, ובין האחרון, המצטרף העוזר. מגמת ההשוואה בין יהודה לבין דן, לצד ההבחנה המעמדית ביניהם, קיימת גם בספרות המדרש ובכמה מפרשני ימי הביניים:

 א"ר חנינא בן פזי אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות[5]. ומה כתיב בו (בראשית, מ"ו, כג) "ובני דן חושים". אמר הקב"ה: יבא ויזדווג לו, שלא יהו מבזין אותו ושלא יהא אדם רוחו גסה עליו לפי שהגדול והקטן שוין לפני המקום.

(שמות רבה, מ', ד, מהדורת מירקין, עמ' 130). [6]

התופעה של סדרת שבטים, הפותחת בשבט יהודה ומסיימת בשבט דן, מצויה פעמיים בספר שופטים במקומות מפתח: (1) בפתיחה לספר שופטים, ברשימת השבטים שלא הורישו את הארץ (שופטים, א', א - לד); (2) במסגרת של רשימת השופטים, אשר פותחת בתיאור הנהגת עתניאל בן קנז משבט יהודה (ב', ז - יא), וחותמת בסיפור שמשון משבט דן. בשתי ההופעות הנזכרות ניתן להצביע על תנועה של הפחתה מן הפתיחה ביהודה ועד לחתימה בדן. ברשימת השבטים שלא הורישו את נחלתם הרשימה הפותחת, רשימת נחלת יהודה, מלווה בהערכה חיובית למדי: "ויעל יהודה ויתן ה' את הכנעני והפרזי בידם... (שופטים, א', ד); "ויהי ה' את יהודה וירש את ההר..." (שופטים, א', יט). לעומת זאת, רשימת דן מלווה בהערכה ביקורתית סמויה: "וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק" (שופטים, א', לד). למעשה, זהו התיאור הראשון בסיפורי הכיבוש וההתנחלות אשר מתוארת בו בפירוש דחיקת שבט מנחלתו. הקונטקסט אשר בו הרשימה משובצת, סמוך לסיפור המלאך בבוכים (ב', א - ה) ובפתיחה לספר שופטים, צופה אל עבר התיאורים הבאים בספר על השיעבוד לגויי הארץ במהלך ספר שופטים.[7] תנועת ההפחתה קיימת גם בסדר סיפורי השופטים: התיאור[8] הפותח אודות עתניאל בן קנז משבט יהודה הוא תיאור שיש בו שבח והצלחה, ואילו החתימה בסיפורי שמשון כוללת לא מעט נימות ביקורתיות. התנועה ביניהם היא תנועה של הפחתה, אשר מאפיינת את מהלך הספר. הזיקה בין קיומה של תופעת סדר הרשימה הפותח ביהודה וחותם בדן בספר שופטים לבין זו הקיימת בספר יהושע היא מובהקת למדי, ונתמכת במספר יסודות:

 1.רשימת הנחלות הנפתחת ברשימת יהודה בספרי יהושע ושופטים כוללת גם את הסיפורים על כלב ובני משפחתו, ובשני המקרים שיבוץ הסיפור תורם להערכה החיובית אשר קיימת בתיאור הרשימה. כאמור, עתניאל בן קנז הוא גם השופט הפותח את סדרת השופטים בספר. נראה, לפיכך, שתיאור עתניאל בן קנז מהווה חוליית קישור בין ספר יהושע לספר שופטים בקיומה של התופעה.

2. רשימת שבט דן וסיפור דחיקת שבט דן ממקומו חותמים את רשימת הנחלות בספר יהושע, וגם את הרשימה בספר שופטים (א'). הסיפור הנרחב של נדודי שבט דן והמגמה הביקורתית המאפיינת אותו הביאו גם לשיבוצו בסיום ספר שופטים בסמוך ומיד לאחר סיפורי שמשון שגם הוא משבט דן.

ה. עריכת ספרי יהושע ושופטים

ההקבלה הקיימת בין התנועות בשני הספרים כפי שהתפרשה לעיל, מחזקת את שאלת הזיקה במעשה העריכה הנבואית של הספרים יהושע-שופטים. שיקולי העריכה הנבואית בכל הקשור לסדר ולארגון של רשימות השבטים בתיאורי ההתנחלות בספרי יהושע ושופטים דומים, ויש בהם מספר מאפיינים משותפים לשיקולי העריכה. בשני הספרים קביעת הסדר והארגון מאופיינת בתנועה של הפחתה מרשימות של שבטים ושופטים המוערכים באופן חיובי, לרשימות של שבטים ושופטים שההערכה הביקורתית ביחס אליהם הולכת ומתחזקת. למרות זאת, ניתן לומר שעוצמת הביקורת הכתובה בספר שופטים עולה לאין ערוך על הביקורת המצויה בספר יהושע. הסיבה לכך היא הרצון המודע והמכוון להבחין בין ספר יהושע ובין ספר שופטים. העורך-המחבר הנבואי של ספר יהושע ביקש להציג תמונה מאוזנת ושלווה יותר מזו המוצגת בספר שופטים. באשר לניסיון להעריך את סדר הקדימויות והזמנים במעשה העריכה, ייתכן שהעריכה הנבואית של הספרים יהושע (לפחות בנוגע לפרקי ההתנחלות) ושופטים הייתה משותפת, והשיקולים בסדר וארגון הסיפורים יצאו מאותו בית מדרש נבואי. ייתכן שאחד הספרים אורגן תחילה, והשני שאב את השראתו מן הראשון. על פי אפשרות זו, נראה שעריכת תיאורי ההתנחלות של ספר יהושע מאוחרת לארגון ולסדר של הסיפורים בספר שופטים, הואיל וניתן לזהות בתיאורי ההתנחלות סימנים של תצפית לתקופת השופטים, וניסיון להבליט את ההבדלים בין התקופות. על התצפית לספר שופטים נעמוד בהרחבה בשיעורים הבאים.

 

*	**********************************************************	*
* * * * * * * * * *	כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון וליהושע רייס, תשע"ה נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי ******************************************************* בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash האתר בעברית:                                        http://vbm.etzion.org.il האתר באנגלית:                              http://www.vbm-torah.org   משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5 דוא"ל: [email protected] לתגובות: [email protected]	* * * * * * * * * *
*	**********************************************************	*