תעלומת הרביעי בדצמבר

  • הרב יוסף סלוטניק

לע"נ ר' עמינדב בן-שחר ז"ל

                                                                                                                                

בסידור רינת ישראל מופיעה ההלכה הבאה:

ז' במרחשוון: מתפילת ערבית של אותו יום מתחילים לשאול על הגשמים ("טל ומטר") בברכת השנים. בגולה מתחילים לשאול גשמים ששים יום אחרי תקופת תשרי, שהוא על פי רוב יום 4 בדצמבר בערב בתפילת ערבית.

דין זה מבוסס על הגמרא במסכת תענית בדף י' שבבבל שואלים על הגשמים רק מששים יום[1] אחרי התקופה כיון שאינם צריכים גשמים לפני כן. במבט ראשון הלכה זו תמוהה הרי תקופת תשרי מתחילה ביום השוויון (כלומר בתאריך שהיום והלילה שווים בו) תאריך זה חל בכל שנה ב- 23 בספטמבר. אם נמנה ששים יום לאחר מכן לא נגיע ל - 4 בדצמבר אלא ל- 22 בנובמבר!!![2]

הדברים מתמיהים יותר בעיון בבית יוסף בסימן קי"ז  על דין זה, וז"ל:

"וכתב הר"ד אבודרהם ויום ס' יבוא בכ"ב מנובימברי (ג' דיעצמ') אם היה אותו פיבריר מכ"ח יום אבל אם היה פיבריר מכ"ט יום תהיה השאלה בכ"ג נובימברי (ד' דיעצמ') כי תקופת תשרי לעולם שבעה ימים קודם אוקטברי".

ישנם מספר דברים מפתיעים בדבריו :

א.     האבודרהם הביא את התאריך הנכון - ה- 22 בנובמבר ומשהו שלח יד בדבריו ושינה את התאריך ל- 3 בדצמבר.

ב.    גם אם השינוי אמיתי הרי כיום הפסק הוא להתחיל ב- 4 בדצמבר ולא ב- 3 בו !

כדי לפתור תעלומה זו נתבונן מעט בלוח השנה. יש דרכים שונות ליצור לוח שנה.

1.    לוח המבוסס כולו על שנת השמש.

2.    לוח המבוסס על שילוב בין שנת הירח ושנת השמש.

לפני שנראה מהי השיטה של חכמי ההלכה נרחיב קצת בלוח השנה המבוסס על השמש. הלוח השמשי שקבע יוליוס קיסר מבוסס על ההנחה שאורך השנה הוא 365.25 ימים. באופן רגיל אנו מחשבים רק 365 יום בשנה ועל כן כל שנה יש פיגור של 1/4 יום ועל כן קבע יוליוס שבכל שנה רביעית יוסיפו לחודש פברואר עוד יום כך שבמחזור של ארבע שנים יתאזן החשבון.

הבעיה התעוררה כאשר התגלה שיוליוס טעה ואורך השנה אינו 365.25 אלא 365 ימים+ 5 שעות + 48 דקות + 45 שניות. כלומר כל שנה יוליאנית ארוכה ב - 12 דקות מכפי שהיא צריכה להיות. ובכל 100 שנה פיגור זה מצטבר לכדי יום שלם. משמעות הדבר היא שיום השוויון האמור להיות בתאריך ה- 23 בספטמבר אחרי 100 שנה יחול ב- 24 בספטמבר ולא ב- 23 בו. כך עברו מאות בשנים עד שבמאה ה - 16 קבע האפיפיור גרגורי לוח חדש המתקן שגיאה זו. הלוח החדש שהוא קבע מבטל כל 100 שנה[3] את היום הנוסף בפברואר כך שהשנה מתקצרת לכדי ממדיה הנכונים. עולה שבכל מחזור של 100 שנה החשבון מתאזן. אך תיקון זה מועיל רק לתקן את השנים מכאן ולהבא. כדי לתקן את הסטייה שכבר קרתה הוא החליט שהלוח ידלג על 10 ימים ויעברו מתאריך ה - 4 לאוקטובר 1582 לתאריך ה- 15 באוקטובר. כיום השימוש בלוח הנוצרי הוא על פי הלוח הגרגוריאני.

העולה מכאן הוא שבכל 100 שנה יש התרחקות של יום נוסף בין הלוח היוליאני והלוח הגרגוריאני. כיום במאה ה- 20 ההבדל עומד על 13 יום. כלומר אם אנו מדברים על תאריך ה- 23 בספטמבר לפי הלוח היוליאני הוא יהיה ה- 6 באוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני.

הבה נחזור למקורותינו. באופן כללי ההלכה משתמשת בלוח המשלב את שנת השמש עם שנת הירח, ועל כן הלוח העברי משלב בתוכו שנים מעוברות כדי לפשר בין אורך שנת השמש לאורך שנת הירח. בתחומים מסוימים אנו משתמשים בשנת השמש באופן מוחלט. הביטוי ההלכתי לשנת השמש הוא השימוש בתקופות השנה. כידוע יש ארבע תקופות בשנה :

                   תקופת ניסן - אביב

                   תקופת תמוז - קיץ

                   תקופת תשרי - סתיו

                   תקופת טבת - חורף

בתקופה הקדומה חשבון התקופות היה בעל חשיבות מכרעת בלוח היהודי. עיבור השנים נעשה כדי למנוע את נפילת פסח בתקופת טבת. כאשר קבעו את הלוח וסדרו מחזור של שנים מעוברות שוב לא היה צורך בחישוב התקופה כדי למנוע בעיה זו אלא מסדרי הלוח פתרו את הבעיה באופן כולל. חשיבות "התקופה" נותרה רק בשביל שאלת גשמים וברכת החמה.

חכמי העיבור נחלקו מה אורך שנת השמש ודבר זה כמובן משפיע על תאריך תחילת התקופה וכך מסכם הרמב"ם[4] את המחלוקת :

"שנת החמה יש מחכמי ישראל שאומרים שהיא שס"ה יום ורביע יום שהוא שש שעות ויש מהן שאומרים שהוא פחות מרביע היום וכן חכמי יון ופרס יש ביניהן מחלוקת בדבר זה".          

הדעה הראשונה היא הקרויה תקופה דשמואל והשניה היא הקרויה תקופה דרב אדא[5]. תקופת שמואל שווה באורכה ללוח היוליאני, ועל כן התאריך של היום השוויוני, שהוא יום תחילת תקופת תשרי, ה- 23 בספטמבר לפי הלוח היוליאני הוא בעצם ה- 6 בדצמבר לפי הלוח הגרגוריאני. לפי זה אם נחשב את ששים היום לאחר התקופה לפי שמואל זה אכן יהיה ה- 22 בנובמבר לפי הלוח היוליאני אך תאריך זה הוא ה- 5 בדצמבר לפי הלוח הגרגויאני בו אנו משתמשים.

מסתבר שההגהה לבית יוסף נעשתה במאה ה18- כאשר היו רק 11 ימים הפרש בין הלוחות ועל כן התיקון היה מה- 22 בנובמבר (לפי הלוח היוליאני) ל- 3 בדצמבר (לפי הלוח הגרגוריאני). כיוס כיון שעברו עוד מאתים שנה התיקון צריך להיות מה- 22 בנובמבר (לפי הלוח היוליאני) ל- 5 בדצמבר (לפי הלוח הגרגוריאני).

אמנם עדיין קשה על ההלכה הפסוקה המופיעה ברוב הסידורים שמתחילים לשאול גשמים בחו"ל מה- 4 בדצמבר ולא מה- 5 בו כפי חשבוננו ונראה שהם ממשיכים את המסורת של המאה הקודמת ולא עדכנו אותה[6].

 

הודפס לראשונה בדף קשר  שבת פרשת ויגש , ז' בטבת תשנ"ו, גיליון מספר 527

http://etzion.gush.net/dk/1to899/527daf.htm