תפקיד עם ישראל בגלות

  • הרב אודי סט

תפקיד עם ישראל בגלות

המשנה הראשונה בברכות דנה בשעת קריאת שמע של ערבית, וקובעת: "מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן". על כך שואלת הגמרא: מדוע לא כתבה המשנה באופן מפורש 'צאת הכוכבים', אלא השתמשה במונח עקיף - הזמן שבו נכנסים הכוהנים לאכול בתרומתם, למרות שהם נכנסים בדיוק בצאת הכוכבים? תשובת הגמרא היא שהמשנה רצתה ללמדנו הלכה נוספת - שאינה קשורה להלכות קריאת שמע - לפיה גם כהן שלא הביא עדיין את קרבנותיו יכול לאכול בתרומה עם צאת הכוכבים, למרות שטומאתו עוד לא היטהרה לחלוטין.

הראי"ה קוק בספרו "עין איה", בו הוא מפרש את אגדות הש"ס בצורה מעמיקה, מסביר את הקשר שקישרה המשנה בין זמן קריאת שמע לבין זמן אכילת הכוהנים בתרומתם. הערב מסמל את מצבו של עם ישראל בגלות. בזמן זה, אין את הבהירות ואת האור של היום, ועם ישראל מצוי בערפל. אין הוא רואה את האורות הגדולים, כשם שהוא רואה אותם כאשר הוא מצוי בארצו ופורח בה. זהו פירושו של הפסוק בתהילים צ"ב: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" - בבוקר, כשהכל ברור וטוב, אפשר להגיד את חסדו של הקב"ה בבירור; אך בלילה - בגלות - אין רואים בצורה מפורשת את חסדו ית', וצריך אמונה וביטחון בקב"ה שיהיה טוב.

קישור קריאת שמע של ערבית לכוהנים בא ללמד על מטרת עם ישראל בגלות (עין איה ברכות א', א): "והנה בגלות הדומה לערב, עיקר פעולתנו היא רק בנוגע לעצמנו, כדי לעמוד בפני הגלים העוברים עלינו". מטרתו העיקרית של עם ישראל היא אמנם לפרסם את שמו של הקב"ה בעולם, אך יש תקופות שבהן אי-אפשר לפעול ישירות למימושו של עיקרון זה. בתקופות אלו עם ישראל מצוי במצב קשה, אינו יכול להראות אמונה דתית חזקה ואמיתית וממילא אינו יכול להפיץ את שם ה' לשאר העולם. בזמנים אלו, עם ישראל צריך לשמור על עצמו - לבנות עמדה רוחנית חזקה ולפתח את עמדתו הרוחנית, כדי שבהמשך - כשיוכל להפיץ את מעינותיו חוצה - יהיה לו מה להפיץ.

עמדה רוחנית כזו זהה לעמדתם של הכוהנים הנכנסים לאכול בתרומה. תפקיד הכוהנים הוא להעביר את התורה לעם ישראל, בבחינת "יורו משפטיך ליעקב". אך לפעמים הכוהנים נדרשים להתכנס בתוך עצמם, בלי קשר עם האנשים שבחוץ, כדי לחזק את העמדה הרוחנית שהם מייצגים ולחזקה. זוהי השעה שבה הכוהנים אוכלים בתרומה, שהרי זרים אסורים באכילה כזו. הכהן אוכל את תרומתו לבד, ובונה את קומתו הרוחנית. כך גם עם ישראל בגלות צריך לבנות את עצמו ואת אמונתו, כדי שיוכל אחר-כך להפיץ החוצה את התכנים העמוקים שלמד.

יסוד זה של תפקיד עם ישראל בגלות נכון גם בזמנים בהם עם ישראל מצוי בארץ במצב קשה. כאשר עם ישראל אינו יכול להעמיד עמדה דתית איתנה וברורה - עליו להתרכז בעצמו ולפתח את עמדתו הדתית. אך יש לזכור שהסגירות שבה נמצאים בתקופות לא פשוטות - מטרתה להפיץ את התורה אחר-כך החוצה, ולא חלילה להשאיר אותה רק אצלנו.