15: עם פינוי נצר חזני

  • יוסקה אחיטוב

עם פינוי נצר חזני / יוסקה אחיטוב

אתמול, יום ראשון, טז באב, התקיים ב"מרכז הרצוג" יום עיון בתנ"ך בנושא: "כוח וחולשה, קנאות ואיפוק – מהמקרא ועד לימינו". השתתפו בו מאות אנשים ונשים. ביניהם פגשתי את יהודית חזני, כלתו של מיכאל חזני, מי שהיה בעבר שר הסעד בממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר, נחשב כאבי ההתיישבות הדתית, ועל שמו נקרא היישוב נצר חזני שבגוש קטיף.

סיפרתי לה שחברי נצר חזני הפקידו אצלנו את ספרי התורה שלהם, ושהשבת קראנו בעין צורים בספר התורה שהוקדש לזכרו של מיכאל חזני, לאחר שהכרזנו על כך בבית הכנסת בפומבי.

ואז סיפרה לי יהודית את הסיפור המרגש, שבגורלו של בנה, מיכאל יעקב, הקרוי על שם סבו עלה להשתתף כשוטר במשימות הפינוי של גוש קטיף.

במוצאי תשעה באב כתב הבן מיכאל לאביו, ישראל, את המכתב הבא:

"ברגשות מעורבים אני יוצא מבין המצָרים, מסתפר ומתגלח כחייל צעיר ויוצא לעזרת הממשלה לפנות ישובים, שאחד מהם על שם סבא".

ואמו, יהודית, נפעמת מהסיטואציה שאליה נקלע בנה, כתבה את השיר המרגש הבא. היא נתנה לי רשות לפרסומו:

מִיכָאֵל שֶׁלִּי

בָּעֵת הֵאָסֵף צוֹם ט' בְּאָב
מִכְתָּב כָּתַב מִיכָאֵל:
בָּרְכֵנִי אָבִי, כִּי הַשָּׁחַר עָלָה
בָּרְכֵנִי אָבִי יִשְׂרָאֵל
אָקוּם מֵעָפָר אֲגַלֵחַ זָקָן
ואֶלְבַּש לִי צוּרָה וְגַם דְּמוּת
וּבֵין מוֹסַרָה וּבֵין יַעֲקָן
לַמְנַצֵחַ אַל דוֹמִי אַל מוּת
אֶעֱמוֹד עַל מִשְׁמָר בַּשַּׂעַר, אוֹהֵב
אֶל מוּל חֲלוּצֵי נַחֲלָתִי
מִלְחָמָה בְּסוּפָה הִיא גַּם עֵת לְוָהֵב
וגַּם עֵת לִסְפוֹד לְמֵתִי
יֵשׁ מֶמְשָׁלָה -
פַּעַם סָבִי הָיָה שַּׂר
יֵשׁ דִּין, יֵשׁ דַיָּין, וְאַנְשֵׁי מַעֲלָה
וּלְעוֹל מָרוּתָם אֲנִי סַר
אִם חָרַב הַיִּשּׁוּב, וּמִישׁוֹר וְעָקוֹב
נִמְחָה וְלֹא יִשָּׁאֵר
אֲנִי נֶכְדְךָ, מִיכָאֵל יַעֲקֹב,
עַד עוֹלָם, נֵצֶר מַטָעֶיךָ לְהִתְפָּאֵר

ירושלים, י"ג באב תשס"ה

לתגובתו של חמי אבינרי לשיר - בגיליון זה