ויצא | יעקב איש החלומות

פעמיים בפרשת השבוע אנו קוראים שיעקב רואה מלאכים: בתחילת דרכו, כאשר הוא יוצא מבית אביו לעבר פדן ארם; ובסוף דרכו, לאחר סיום המאבק עם לבן. אולם, למרות שבשני המקרים יעקב חווה התגלות, נדמה שיש הבדל רב בין המצבים השונים.

בלי להיכנס לכל התיאוריות המסבירות את ערכם של החלומות בחייו של האדם, ברור לגמרי שאחד מהתפקידים שלהם הוא להוציא את האדם מהמציאות האפרורית שבה הוא נמצא, ולעזור לו לפרוץ אל מעבר למציאות הריאלית למקומות טובים יותר. משום כך, החלום הוא אחד מאבני היסוד של חיינו הדתיים, הבנויים על השאיפה המתמדת להביא את העולם למקום אידיאלי יותר. כבר חז"ל עמדו על חשיבות החלום, כאשר קבעו ש"כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע" (ברכות יד ע"א). אדם ששבוע שלם לא חלם חלום, שתוכנו הוא שאיפה לקדם את חייו ואת סביבתו למקום טוב יותר - נמצא במצב רע ומר!

באיזה מצב נמצא יעקב כאשר הוא רואה את שני החזיונות שבהם פתחנו? בתחילת דרכו יעקב אמנם כבר אינו צעיר בגילו, אולם ברוחו הוא עדיין צעיר. עד בריחתו מביתו הוא היה ספון בביתו, "איש תם יושב אוהלים", מנותק מן העולם שבחוץ, וספון תחת סינורה של אמו, שנדרשת להדריך אותו כיצד לפעול ולתמרן בעולם 'שבחוץ'. גם לאחר יציאתו מהבית, יעקב אינו יוצא אל העולם הגדול באופן מלא, ומבלה עוד י"ד שנה בבית מדרשם של שם ועבר. במצב כזה, אין פלא שיעקב חולם חלומות על מלאכים; האם זה מפליא שאיש הרוח, המנותק מן העולם, חולם חלומות המנותקים מהמציאות הרגילה האפרורית?

אולם לאורך השנים, אישיותו של יעקב מתעצבת ומשתנה. לאחר הזמן שבילה בבית לבן, הוא למד איך מתנהל העולם בחוץ. הוא למד שבחוץ יש אנשים שאינם טובים ותמימים, ואם אינך יודע כיצד לתחמן ולתמרן את אלו שמסביבך, בסופו של דבר הם 'יסדרו' אותך ויעבדו עליך על כל צעד ושעל. לכאורה, בצאתו מבית לבן יעקב כבר איננו כ"כ תמים.

לכן דווקא עכשיו, לאחר שיצא מאוהל אמו ומבית המדרש של שם ועבר, מתגלה גדלותו האמיתית של יעקב: "ויצא יעקב שלם - שלם בגופו, שלם ברוחו, שלם בתורתו". למרות שנפגש עם העולם ודרכיו הבעייתיות, יעקב עדיין נשאר איש החלום והחיזיון, איש הרוח, איש התורה, ולא איבד את התמימות הבסיסית שהייתה לו בילדותו. המסר שאותו מביא יעקב לידי ביטוי הוא חד וברור: "ויעקב הלך לדרכו" - בכל דרך שלא יבחר ללכת בה - "ויפגעו בו מלאכי א-לוהים"!

סיכם: ר' שאול ברט