אביי ורבא

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ברכות דף מח – אביי ורבא

כחלק מדיון הגמרא בהגדרת "קטן היודע למי מברכין", מביאה הגמרא סיפור מעניין על אביי ורבא:

"קטן היודע למי מברכין - מזמנין עליו.
אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה,
אמר להו רבה: למי מברכין?
אמרי ליה: לרחמנא.
ורחמנא היכא יתיב?
רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא.
אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו.
היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע".

הגמרא מספרת על אביי ורבא שמנסים להשיב על השאלה היכן יושב הקב"ה. רבא מצביע על תקרת הבית, ואילו אביי יוצא החוצה ומצביע על השמים. ממעשיהם של שני הילדים מסיק רבה שיהיו תלמיד חכמים כשיגדלו, ועל כך אומרת הגמרא שהדבר דומה לדלעת שכבר בקטנותה אפשר לדעת כיצד תיראה בבגרותה.

המטרה הפשוטה של הסיפור היא ללמד על גדולתם המשותפת של אביי ורבא שניכרה בהם כבר בקטנותם, אך נראה שההבדל בין מעשיהם מעניין אף יותר. גם רבא וגם אביי מצביעים על כך שהאלוקים נמצא למעלה, אך בעוד רבא מחפש אותו בתוך המציאות המוגבלת של הבית, אביי מנסה לצאת ולהתרומם מעבר למציאות הנתונה. על ההבדל הרוחני בין הדמויות עמד כבר הרב קוק (עין אי"ה ברכות ז, כז):

"רבא אחוי לשמי' טללא. כי היתה נטייתו אל שקידת התורה ודרישת כל אמת בפרטיהם המוגבלים ובזה יבא להכרת קונו יתברך... אביי אמנם שאף אל הרחבת הידיעה בההכרה הפנימית שמתנשאת אל למעלה מכל גבול, ודחקו טבעו הפנימי לבטא רגשות נפשו ברחמנא היכי יתיב ע"י דנפיק לברא ואחוי כלפי שמיא אל מרחב אין קץ".

הרב קוק מוסיף להביא ראיות להבדל זה בין האמוראים מתוך סיפור חייהם, אך נדמה שהפער ביניהם השפיע גם על משנתם ההלכתית. בספר שיצא לאחרונה בשם "דבר קטן" אוסף המחבר, זאב פרנק, את כל 428 מחלוקותיהם של אביי ורבא ומנסה למצוא שיטתיות במחלוקות אלו. בסיכום הספר (עמ' 293-299) מביא המחבר שישה מאפיינים הקיימים לדעתו במחלוקות אלו, ונזכיר כאן את העיקריים שבהם כלשונם:

א. המאפיין הבולט ביותר היה אפיונו של אביי כבעל גישה גמישה לדברים שנאמרו או נכתבו, ולעומת זאת רבא מדקדק בנאמר או בנכתב.

ב. אביי נוקט בגישה מיסטית "חסידית" ולעומתו רבא בגישה שכלתנית.

ג. אביי נוקט בגישה מציאותית-מעשית ולעומתו רבא בגישה תיאורטית.

אם כנים דברי המחבר, הרי שניתן למצוא את שורשי המחלוקות ההלכתיות שבין אביי ורבא כבר בסיפורנו. כבר בילדותו השתמש רבא ביכולות ההפשטה השכליות שלו בכדי להצביע על הקב"ה מבעד לתקרה ולענות על שאלת רבה מבלי לצאת מן המסגרת שבה נשאלה. זאת בניגוד לאביי אשר בחר דווקא לפרוץ את הפרדיגמה ולצאת כדי להגיע למפגש מציאותי ומוחשי יותר עם הקב"ה.

הרב אברהם סתיו