דילוג לתוכן העיקרי

לך לך | אברהם העברי

הרב אהרן ליכטנשטיין
15.12.2015
קובץ טקסט

משיחת ליל שבת שניתנה בישיבה בליל שבת קודש פרשת לך לך, תשל"ב. סיכם הרב אליהו בלומנצווייג. ערך אביעד הכהן

 

"'ואעשך לגוי גדול' - זה שאומרים א-להי אברהם, 'ואברכך' - זה שאומרים א-להי יצחק, 'ואגדלה שמך'- זה שאומרים א-להי יעקב. יכול יהו חותמין בכולם? תלמוד לומר: 'והיה ברכה'- בך חותמים ולא בהם".

ראשונים ואחרונים כאחד עמדו על הופעתו של אברהם על במת ההיסטוריה ללא כל תארים מקדימים. איננו יודעים דבר על שנות חייו הראשונות. לא על צדקותו, לא על פועלו, לא על מעשיו ולא על אישיותו. כביכול, עולה הוא מאי-שם באורח פתע, והקדוש-ברוך-הוא מיד נגלה אליו ומבטיחו: "ואעשך לגוי גדול".

דומה שהופעה פתאומית זו של אברהם מאפיינת את אישיותו. דמותו של אברהם נראית לנו כצומחת יש מאין. בחינת שורשי צמיחתו של אברהם אבינו, בית גידולו והנוף שממנו עלה, מותירה אותנו מופתעים, משתוממים ומשתאים. החברה כולה - ובית אביו של אברהם בכלל זה - שקועים עמוק בעולם של אלילים, פסילים ואיקונות של עבודה זרה. כיצד זה צומח משם אדם הזוכה לקרבת א-לקים ומגיע להשגות א-לוקיות כה גבוהות?

בין אם נלך בדרכו של בעל המדרש, שלפיו "בן שלוש הכיר אברהם את בוראו", ובין אם נקבל את הדעה שבן ארבעים שנה היה, הרי שתופעה זו - יוצאת מן הכלל היא, בהיותה יצירה של "יש מאין".

מדעי החברה בימינו מבוססים על עקרון הסיבתיות: כל תופעה - יש לה סיבתה שלה. בכל מאורע נוטים לראות סובב ומסובב. אברהם אבינו מוכיח לנו שתיתכן גם מציאות אחרת.

אברהם אבינו מהווה אתגר עבור כולנו. הרמב"ם כותב שאדם צריך לשאוף ולומר תמיד "מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב". גם אם אין הוא מסוגל להגיע למעלות הרוחניות שאליהן הגיע אברהם, על האדם לשאוף לכך, ולאמץ, לכל הפחות, את דרכו המיוחדת בעבודת ה'. אברהם מוכיח כי ניתן להשתחרר מלחצי החברה והמשפחה ולשחות נגד הזרם - ולעשות זאת בעצמה רבה. אותו גרגר קטן, שפרץ לשעה את מסגרת המשפחה והחברה שבה חי, הפך לאביה של אומה שלמה.

זוהי דמותו של אברהם. הם בשלהם - והוא בשלו. 'אברהם העברי'- שכל העולם כולו מעבר מזה - והוא מן העבר השני. אבי האומה מלמד אותנו כי יש ביד האדם- אם רק ירצה בכך- לכבוש לעצמו דרך משלו, לפלס לעצמו נתיב, לסלול לעצמו זרם משלו. דמות זו מהווה עבורנו אתגר עצום, ומציבה לפנינו תביעה רבתי. עם זאת, מהווה היא גם מקור לנחמה. גם בשעה שאדם נתפס לייאוש לנוכח הזרמים הסוחפים, הגועשים ורועשים למולו, יודע הוא כי יוכל להם, אם אך ירצה לפעול נגד זרמי סחף אלה. אפשר שלא יעלה בידו להוליד אומה חדשה- "בך חותמין - ולא בהם"- אבל כוחותיו יהיו עמו במאבקו מול החברה.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)