איזהו צפון

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

זבחים דף כ - איזהו צפון

אגב הדיון בדברי המשנה ביומא מביאה הגמרא (כ.) מחלוקת תנאים חשובה בעניין הגדרת מושג ה"צפון". ביחס לכל קדשי הקדשים נאמר בתורה (ויקרא א יא)- "וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה'", והתנאים בסוגייתנו נחלקו מה גדרו של דין זה:

דתניא: איזהו צפון?
מקיר מזבח צפוני ועד כותל עזרה צפוני וכנגד כל המזבח כולו - צפון, דברי רבי יוסי ברבי יהודה,
רבי אלעזר ברבי שמעון מוסיף: אף בין האולם ולמזבח,
רבי מוסיף: אף מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל,
אבל מן החליפות ולפנים - הכל מודים שפסול.

נראה ששלוש דעות התנאים מבטאות שלוש עמדות עקרוניות שונות בהבנת דין "צפון". לדעת ר' יוסי ברבי יהודה רק החלק שנמצא צפונית למזבח עצמו נחשב כ"צפון". נראה שהוא מבין את המילים "על ירך המזבח צפונה" באופן הבא- ירכיו של המזבח נמצאות בצפונו (משום שהמזבח הוא כאדם ששוכב פניו לדרום וירכיו לצפון, כמבואר בגמ' לקמן סב:), ועל ירכיים אלו צריך לשחוט. ממילא אין כל משמעות לשאר החלקים הצפוניים של העזרה, משום שדין שחיטה בצפון נאמר רק ביחס לחלק שצפונית למזבח אשר נחשב כחלק מגופו של המזבח.

שתי הדעות האחרות מבינות את הפסוק באופן אחר. המילים "ירך המזבח צפונה" כוללות בתוכן שתי הגדרות שונות- "על ירך המזבח" משמעו "על צד המזבח" או "בשיפולי המזבח" (כפי שפירשו רש"י והתרגום יונתן בהתאמה), ואילו המילה "צפונה" מגדירה את הכיוון שבו צריך לשחוט בלי קשר לכך שגם כיוונים אחרים הם בכלל "ירך המזבח".

מחלוקתם של רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי נובעת מהבנת הביטוי "צפונה לפני ה'". ראב"ש מבין שכוונת הפסוק היא שצדו הצפוני של המזבח נחשב יותר "לפני ה'" מאשר צדו הדרומי ועל כן יש לשחוט בו. ממילא מסתבר, במעין קל וחומר, שניתן יהיה לשחוט גם בחלק בצפון מערבי שבין האולם ולמזבח אשר קרוב אף יותר לקדש הקדשים בו שורה השכינה ובוודאי נחשב גם הוא "לפני ה'".

אמנם דעת רבי היא שהמילה "צפונה" לא קשורה לא למילים "ירך המזבח" שלפניה ולא למילים "לפני ה'" שלאחריה. לדעת רבי הפסוק מכיל בתוכו שלשה דינים שונים לחלוטין- דין "ירך המזבח" שעניינו הוא שהשחיטה צריכה להיעשות ליד המזבח (ולכן הוא מודה שאסור לשחוט מן החליפות ולפנים, מקום בו לא רואים את המזבח), דין "לפני ה'" שמשמעותו היא שהשחיטה צריכה להיעשות בתוך העזרה, ודין "צפון" אשר מגדיר את כל החלק הצפוני של העזרה כראוי לשחיטת קדשי קדשים. לפי רבי דין הצפון איננו קשור לאחד משני הדינים האחרים שבפסוק, והוא נובע מתוך עניין מהותי שקיים בצד צפון אשר יכול לבטא את מידת הדין והגבורה אשר שחיטת הקרבנות נועדה למתקה, את הצד החסר של העולם אשר הקרבנות מבקשים להשלים או רעיונות אחרים, כמבואר במפרשים על הפסוק הנ"ל (ראה בריקאנטי וברבנו בחיי שם).

הרב אברהם סתיו