איזה יין כשר לקידוש?

  • הרב אביעד ברטוב

איזה יין כשר לקידוש?

כיום, רוב היינות העולים על שולחננו הם יינות מבושלים. האם יין מבושל כשר לקידוש? בשאלה זו נחלקו הראשונים. רש"י סובר (מובא בתוס' ב"ב צז ע"א) שמאחר שהבישול משנה את היין, משתנה ברכתו מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל נהיה בדברו", וממילא אי-אפשר לקדש עליו. התוס', לעומתו, סבורים שיין מבושל כשר לקידוש, שכן רק שינוי שגורע את היין משנה את ברכתו, ואילו בישול היין רק משבח אותו. דעה שלישית מצאנו ברמב"ם (הל' שבת כ"ט): יין מבושל פסול לקידוש כיוון שהוא אינו ראוי לניסוך ע"ג המזבח, וכל שאינו ראוי לניסוך - אינו ראוי גם לקידוש. אמנם, הראב"ד חלק על הרמב"ם וכתב שיין הקידוש אינו צריך להיות ראוי לעלות ע"ג המזבח.

להלכה, השולחן ערוך (רע"ב) הביא את שתי הדעות ואילו הרמ"א פסק להקל: "מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, וי"א שאין מקדשין עליהם. הגה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל, או שיש בו דבש".

כיום, רוב היינות עוברים תהליך של פיסטור - בישול שנועד להוציא את החיידקים מהיין ולהעניק לו חיי מדף ארוכים. הגרש"ז אוירבך ("מנחת שלמה" ח"א סי' כ"ה) הבין שפיסטור אינו נחשב כבישול, ואילו ה"מנחת יצחק" (ח"ז סי' ס"א) חלק עליו וכתב שיין מפוסטר נחשב למבושל. פרט לשאלת הקידוש על היין, מחלוקת זו רלוונטית גם לשאלת השימוש ביין מפוסטר שנגע בו גוי, שכן יין מבושל אינו יכול להיות יין נסך.

דין נוסף השייך להלכות יין הקידוש הוא הדין של יין מזוג. לפי ההלכה, אין להוסיף ליין יותר מדי מים אם רוצים לקדש עליו. השולחן ערוך והרמ"א נחלקו בשאלה מה צריכה להיות כמות היין ביין המזוג - האם 1:6 (הרמ"א) או 1:3 (השו"ע). ה"מגן אברהם" מעיר שהיינות בזמננו חלשים, ולכן ראוי להחמיר כשיטת ה"שולחן ערוך" ולא לערבב יותר משני-שלישים מים עם שליש יין.

האם מותר לקדש על מיץ ענבים? בתהליך ייצורו של מיץ הענבים, מוסיפים לו חומר הנקרא 'בי-סולפט', המונע ממנו לתסוס. חלק מפוסקי דורנו התירו לקדש על מיץ ענבים כיוון שהגמרא מתירה לקדש על "יין מגתו" - יין שנלקח מהגת לפני שהספיק לתסוס. פוסקים אחרים, כמו הרב אלישיב, אוסרים זאת כיוון שמיץ הענבים לעולם לא יוכל לתסוס, בגלל ה'בי-סולפט'.

באופן מעשי, נעשו ניסויים ביקבי 'כרמל מזרחי', ונמצאה הכמות המדויקת של 'בי-סולפט' המאפשרת מצד אחד לשמור על טריות היין, ומצד שני אינה מונעת לחלוטין את אפשרות תסיסתו. כך ניתן להשתמש במיץ הענבים, להיות סמוך ובטוח שהוא לא יתסוס ויהפוך ליין, ובכל זאת מותר לקדש עליו.