אין אדם משים עצמו רשע

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

סנהדרין דף ט – אין אדם משים עצמו רשע

בדף ט ע"ב נידון עניין "פלגינן דיבורא", דהיינו שבית דין מקבל רק חלק ממה שהעיד אדם. לעתים הסיבה לכך היא שמקצת העדות נוגעת למעיד עצמו, ואין אדם מעיד על עצמו, וכך הסביר רבא:

"רבא אמר: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע".

בדברי רבא יש שני היגדים, ויש לשאול מה היחס ביניהם. מרש"י על אתר משתמע שההיגד הראשון הוא העיקרי:

"דאדם קרוב אצל עצמו, הלכך אין אדם יכול לשום עצמו רשע, כלומר על עדות עצמו אינו נעשה רשע, שהרי תורה פסלה קרוב לעדות".

לפי רש"י, יסוד דבריו של רבא הוא פסול קרובים לעדות: מאחר שאדם נחשב קרוב לעצמו, הריהו פסול להעיד על עצמו, וזו הסיבה שאין אדם משים עצמו רשע. הבנה זו מעוררת שאלה מעניינת: האם אדם יכול לשום עצמו רשע כשאין דרושה עדות לשם כך?

התוספות בבבא מציעא (ג ע"ב, ד"ה מה אם) דנים באדם שעבר עברה, ואין ברור אם עשאה במזיד, ואינו יכול להביא קרבן, או שמא עבר בשוגג, ויכול להביא קרבן. התוספות קובעים שאם יעיד אותו אדם על עצמו שעבר במזיד, אין להאמין לו, שהרי אין אדם משים עצמו רשע. מסתבר שכדי לקבוע אם להביא קרבן על עבֵרה אין צורך בעדות, ולכן פסול קרובים אינו שייך בכאן. אם כן, התוספות הבינו שהעיקרון "אין אדם משים עצמו רשע" הוא הלכה כללית, ואיננה מבוססת על פסול קרובים דווקא.

בסיום דבריהם התוספות מציינים סייג חשוב לדין זה. לדעתם, אם אדם מעיד שעבר עבֵרה כדי שיוכל לשוב בתשובה – הריהו נאמן. על פי דרכו של רש"י, אין מקום לקבל עדות זו – סוף סוף, אותו אדם קרוב אצל עצמו. אבל התוספות, לשיטתם, סבורים שמוקד הדין אינו בהלכות עדות, אלא בעצם הניסיון של המעיד להוציא עצמו מחזקת הכשרות שיש לכל יהודי; לכן כשהמגמה איננה רשעות, אלא דווקא חזרה בתשובה, אדם יכול להעיד על עצמו שעבר עברה.

הפתחי תשובה התלבט אם לקבל הלכה למעשה את דברי התוספות. הוא דן (יורה דעה סימן א' ס"ק ו) בשוחט שגילה לרב כי איננו מדקדק בהלכות שחיטה, ואף העיד על עצמו כי פעמים מִסְפר שחט בשִׁכְרוּת. הפתחי תשובה מצטט דעה שאין השוחט נאמן לקבוע שכל אותן שחיטות הן טרפות, משום שאין אדם משים עצמו רשע. ברם, הפתחי תשובה עצמו נוטה לצדד בדעה חולקת, שאם אותו שוחט מְספֵּר על מעשיו הרעים משום שהוא "מבקש להורות לו סדר תשובה", יש להאמין לדבריו, וכדברי התוספות בבבא מציעא.

הרב אביהוד שוורץ