איסור כלאי זרעים

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

בכורות דף נד – איסור כלאי זרעים

בסוגייתנו שואלת הגמרא מהיכן אנו למדים שלא ניתן להפריש תרומות ומעשרות משני מינים של דגן שנאמר על שניהם "חלב" אחד על השני. תשובת הגמרא היא שהדבר נלמד בקל וחומר:

"ק"ו, ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה - אין מתעשרין מזה על זה, תירוש ודגן, דגן ודגן, שהם כלאים זה בזה - אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה?"

רש"י (ד"ה גפנים וזיתים) מפרש שמי שזורע דגן ותירוש ביחד עובר על איסור כלאי זרעים מדאורייתא, ומי שזורע שני מיני דגן ביחד עובר על איסור כלאי זרעים מדרבנן:

"אינן כלאים זה עם זה דגן ודגן כלאי זרעים מדרבנן דגן ותירוש כלאי כרם מדאורייתא".

בעלי התוספות (ד"ה דגן ודגן שהם כלאיים) מקשים על דברי רש"י הנ"ל שכותב שאיסור כלאי זרעים אינו מדאורייתא. שכן, מסוגייתנו משמע שהאיסור הוא מדאורייתא. דהיינו, כל הדיון בגמרא הוא בבירור דין הפרשת מעשר ממין אחד על מין שני, ומהקל וחומר הנזכר לעיל רוצים ללמוד שאין מעשרים דגן ותירוש ודגן ודגן זה על זה – מהתורה! לכן, בעלי התוספות כותבים שמסתבר שמדובר בטעות סופר ולא בדעתו של רש"י. יתר על כן, רש"י (קידושין דף לט עמוד א ד"ה והא אנן תנן) כותב שאיסור כלאי זרעים הוא מדאורייתא.

ברם, רש"י במסכת שבת (דף פד עמוד ב ד"ה ואחת באמצע), בנוגע לדין ערוגה, כותב כפי שכתב כאן – שהאיסור הוא מדרבנן.

בתלמוד הירושלמי (מסכת כלאים פרק ח הלכה א) נחלקו רבי יאשיה ורבי יונתן:

"לא תזרע כרמך כלאים מלמד שאינו חייב עד שיזרע שני מינין בכרם דברי רבי יאשיה רבי יונתן אמר אפילו מין אחד".

יתכן להסביר את הסתירה בדברי רש"י בכך שהוא לא פסק להלכה אלא הסביר את הסוגיות השונות על פי המחלוקת הנ"ל. כלומר, במקומות בהם רש"י כתב שאיסור כלאי זרעים הוא מדרבנן, פירש כפי שיטת רבי יאשיה שסובר שכלאי זרעים לא נאמרו בזריעת שני מינים של זרעים ביחד, ואילו במקומות בהם כתב רש"י שאיסור כלאי זרעים הוא מהתורה פירש כפי שיטת רבי יונתן שסובר שאיסור כלאי הכרם הוא אפילו במין אחד. (התוספות חולקים, לדעתם דברי רבי יאשיה אמורים רק בנוגע לדין כלאי הכרם, ובאמת גם רבי יאשיה מסכים שמהתורה אסור לזרוע שני מיני דגן ביחד מדין כלאי זרעים).

הרב ירון בן צבי