דילוג לתוכן העיקרי

פסחים | דף פו | אכילת הפסח על הגג

בסוגייתנו נאמר שאין אוכלים את קרבן הפסח על הגג או בעליה:

 

מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא? - לא, דאכלי בארעא ואמרי באיגרא.

 

דבר זה מוקשה מעט נוכח האמור לעיל (דף פא עמוד ב), שכאשר נטמא מיעוטו של הפסח – שורפים אותו בחצר או על הגג (וכן בנותר); דהיינו, מכך שאין שורפים קדשים אלא רק במקום בו הם נאכלים, נמצא שאכילת הפסח צריכה להיות מותרת על הגג, או מאידך שיהיה אסור לשרוף אותו שם – מכל מקום, לא יתכן לומר שמצד אחד אין לאכול ומצד שני ניתן לשרוף?

 

דרך אחת ליישב את האמור היא על פי הרמב"ם, אשר השמיט את דין הגג בהקשר של שריפת קרבן הפסח וכתב רק 'חצר' בהלכות קרבן פסח פרק ד הלכה ג, כתב:

 

נטמא מיעוטו וכן הנותר שורפין אותו בחצרותיהן מעצי עצמן

 

הסבר נוסף, כותב הרב חיים קנייבסקי: לדבריו, מדובר בגג שהגובה שלו שווה לגובה העזרה. דהיינו, גג שהגובה שלו לא עולה על גובה עזרה (אף אם גבוה מקרקע העיר) כן נתקדש – ורק גג שהגובה שלו גבוה מהעזרה לא נתקדש. יחד עם זאת, אם אכן זה הוא ההסבר הנכון היה צריך להיאמר בגמרא שהלילא פקע איגרא – 'בשוין לקרקע עזרה'.

 

הסבר נוסף שניתן להציע: סוגייתנו עוסקת באכילת קרבן פסח. יתכן לומר שכל האמור לעיל הוא רק ביחס לעזרה וההיכל, שיש מצווה לבנות 'בית' ולכן לא נתקדשו הגגות והעליות. דבר זה שונה מאכילת קדשים קלים שבהם אין חיוב של 'בית' – שכן מותר לאכול אותם גם בחוץ. אם נאמר כן, נראה שאין כל סיבה לומר שהאוויר לא נתקדש בכללותו (ובכלל זה אוויר שמעל הגג או העליה).

 

למרות החלוקה בין דיני 'בית' לדיני קודשים קלים נראה שישנה ייחוד לקורבן פסח, המקשה על אכילתו על הגגות. מצד אחד נראה שפסח דומה לקדשים קלים שמותר לאכול אותם בחוץ, אך מאידך יש דרישה של 'בית' ביחס לכל חבורה, שצריכה 'היקף' לעצמה;[1] דהיינו, ההסבר לקושיית הגמרא הוא כיצד אכלו על הגג חבורות הרבה, שהרי הגגות שלא נתקדשו – כלומר, אינם אלא כאוויר העיר וממילא אין מתקיימת החובה של 'בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל' (שמות פרק יב פסוק מו), זאת משום שאין היקף אלא בבית. יחד עם זאת, הסבר זה נכון רק אם מדובר במספר חבורות ולא רק בחבורה אחת שאוכלת על הגג או כאשר עשו על הגג היקף לכל חבורה (שהרי במצבים אלו דרישת 'ההיקף' מתקיימת למרות שהאכילה היא על 'הגג'). אם נקבל הסבר זה, יוצא שמה שפסק הרמב"ם (הלכות קרבן פסח פרק ט הלכה א) שהגגות והעליות אינן בכלל הבית, כוונתו רק לעניין הוצאה (שזהו העניין שנידון בהלכה הנזכרת לעיל) ולא בנוגע לאכילה ועל כן גם לשיטתו יהיה מותר לאכול שם.

 

[1] שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף שנאמר מן הבשר חוצה (רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ט).

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)