בבא בתרא | דף עג | מבוא לאגדות רבה בר בר חנה

סוגיית הפתיחה לפרק החמישי של מסכת בבא בתרא זכתה לפרסום רב בשל עניינים יוצאי דופן המובאים בה. המשנה דנה בכלים השונים המצויים על ספינה, אם הם כלולים במכירתה אם לאו. הגמרא מבארת מהם אותם כלים על פי פסוקים שונים בתנ"ך העוסקים בימאות ובספנות, ומתוך כך היא עוברת לסדרה של סיפורי מעשיות על הים ונפלאותיו, וכן על נפלאות הבריאה שבמדבר ושבמקומות אחרים. רבים מן הסיפורים מובאים מפיו של רבה בר בר חנה (רבב"ח), ומשום כך זכו שני הדפים שלפנינו (עג–עד) לכינוי "אגדות רבה בר בר חנה".

זה לשון רשב"ם בפירושו לסוגייתנו (עג ע"א, ד"ה אמר רבה אשתעו לי וכו'):

"כל הני עובדי דקא חשיב – משום 'מה רבו מעשיך ה'' (תהילים ק"ד, כד), ומהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא או לפרש מקראות האמורים בספר איוב המדברים בעופות גדולים ובהמות ודגים גדולים".

ברור מדברי הרשב"ם כי סיפוריו המופלאים של רבב"ח (או לפחות מקצתם) אכן התרחשו במציאות, ודווקא מן הייחודיות שבהם אנו למדים עד כמה גדולים מעשי ה'. גישה דומה ביטא גם המהרש"א בדבריו בחידושי אגדות לסוגייתנו (עד ע"ב, ד"ה ה"נ לימלחה): "ודע כי יש לנו להאמין בכל הדברים האלו בפשטן, ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם... אין הדברים יוצאין ממשמען, ודו"ק".

הקושי בדרך זו גלוי: סיפוריו של רבב"ח משונים כל כך, עד שקשה מאוד להאמין שאכן התרחשו במציאות. כבר הגאונים הוטרדו מבעיה זו, וכדברי הריטב"א על אתר:

"והגאונים כתבו כי כל היכא דאמרינן הכא 'לדידי חזי לי' – במראה החלום".

לדעתם, רבב"ח אכן לא חווה את כל החוויות המתוארות כאן, והדברים נראו לו בחלומו.

על פי גישה זו הציע הריטב"א דרך ביניים מעניינת. כידוע, חלומותיו של אדם קשורים קשר ישיר לחוויות שחווה בהיותו ער. על פי זה הסביר הריטב"א:

"כי כשהחכמים הולכים בים אוקיינוס ורואין שם נפלאות השם יתברך, וגם שהם שם מתבודדים מחשבים בענינים נוראים ונפלאים, ובעת השינה נראה להם כענין הרהוריהם ענינים נפלאים מורים על הענין".

לדבריו, לסיפורי רבב"ח יש אחיזה כלשהי במציאות: רבב"ח אכן הפליג באוקיינוס וראה מראות מפעימים; ומכוח חוויות אלה שב וראה בחלומותיו מראות מיוחדים עוד יותר, ואותם תיאר בסוגייתנו.

על כל פנים, המפרשים האחרונים קיבלו את עמדת הגאונים והסבירו שסיפורים אלו אכן לא אירעו במציאות, ויש לראותם כמשלים בנושאים שונים בהגות היהודית. רבים עסקו באגדות אלו: המהר"ל (בחידושי אגדות לסוגייתנו), הראי"ה קוק (בסדרת פירושיו לאגדות רבב"ח, בתוך מאמרי הראי"ה, חלק ב, עמ' 421–448), רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורות א–יח [בתחילת הספר כתוב בפירוש שאותן תורות הן "חידושים נפלאים ונוראים על מאמרי רבה בר בר חנה"]) ועוד רבים.

כדרכו של עולם, בחר כל פרשן בנמשלים הנראים לו ביותר. לדוגמה: את האגדה הפותחת, המספרת על גל המאיים לשטוף את הספינה ובראשו להבת אש, פירש הרב קוק על המאבק בין הנצרות ובין כנסת ישראל, ואילו רבי נחמן מברסלב ביאר כי היא מדברת על אודות המאבק בין היצר הרע ובין "מלכות הקדושה". והדברים ארוכים.

עוד על השאלה כיצד יש לקרוא את אגדות רבב"ח – בעיונו של הרב ברוך וינטרוב מחר.