בבא בתרא דף צג – "גמל האוחר בין הגמלים": בין רוב לחזקה (רובא דליתא קמן)

  • הרב אביהוד שורץ

בדף צב הובאה מחלוקת רב ושמואל אם הולכים בממון אחר הרוב (נושא שנידון בדף היומיומי אתמול). הגמרא בדף צג ע"א מציעה שנחלקו במחלוקת תנאים:

"שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו, אף על פי שזה מנוגח וזה מועד ליגח, זה מנושך וזה מועד לישוך – אין אומרים 'בידוע שזה נגחו וזה נשכו'. רבי אחא אומר: גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו – בידוע שזה הרגו".

לדעת רבי אחא, בעל הגמל חייב בנזק, אף שאין עדות ברורה כי הגמל הוא שעשה אותו, אלא רק שהשתולל. ההווה-אמינא מציעה שחיוב זה מבוסס על דין רוב, אך הסוגיה דוחה זאת ומבססת את דעתו של רבי אחא על דין חזקה: גמל שמשתולל – חזקה שיפגע בגמלים שלצדו. מן הגמרא עולה שרב ושמואל חלוקים אם החזקה שרבי אחא מדבר עליה עדיפה מרוב (כדעת שמואל) או גרועה ממנו (כדעת רב). על מנת לעמוד על הדברים, עלינו לבחון מה פשרה של חזקה זו.

רבי אחא טוען בעצם שטבעו של גמל משתולל להזיק. ראשונים רבים (ראה למשל תרומת הדשן סימן ר"ז, בשם האור זרוע) סבורים כי הגדרה זו של טבע הגמל – שסוגייתנו מכנה אותו "חזקה" – מבוססת, למעשה, על רוב. בלשון הגמרא (ראה יבמות קיט ע"א וחולין יא ע"א) מכונה רוב מסוג זה בשם "רובא דליתא קמן", דהיינו רוב סטטיסטי: אין מדובר בתשע חתיכות של היתר וחתיכה אחת של איסור העומדות לפנינו או כיוצא בזה, אלא בידיעה שכך קורה במרבית המקרים.

מורנו הרב ליכטנשטיין זצ"ל מסר בשם הגאון ר' יוסף דוב סולוביצ'יק זצ"ל, שכוח הבירור של רובא דליתא קמן עולה על כוח הבירור של רובא דאיתא קמן: ברובא דאיתא קמן הרוב נוטה לצד אחד, אך בוודאי יש גם מיעוט שמצבו שונה; אבל כשמדובר ברובא דליתא קמן, ניתן להתעלם לחלוטין מן המיעוט. לדוגמה, הגמרא (יבמות לז ע"א) קובעת כי רוב הנשים יולדות בחודש התשיעי להריונן; זהו כמובן רוב סטטיסטי – רובא דליתא קמן. נניח, לצורך ההמחשה, ש-95% מהנשים יולדות בחודש התשיעי. כעת נחשוב על מיילדת שיִילדה בזו אחר זו תשעים וחמש נשים בחודש התשיעי: כלום יעלה על הדעת שעליה להניח – על פי הסטטיסטיקה – כי חמש הלידות הבאות שתגענה לטיפולה תהיינה לידות מוקדמות?! ודאי שלא כן הוא! מדובר ברוב סטטיסטי, דהיינו ברוב הנוגע לכל הנשים, ולפיכך הנחת היסוד של אותה מיילדת תהיה שגם חמש הלידות הבאות תהיינה לידות במועד. נמצאנו למדים כי משמעותו של רוב זה היא שעלינו לראות כל אישה כיולדת בחודש התשיעי, ולהתעלם לחלוטין מן המיעוט.

ובכן, המסקנה העולה מדברי שמואל בביאור דעת רבי אחא היא שאמנם אין הולכים בממון אחר הרוב, אך הולכים אחר חזקה, דהיינו אחר רובא דליתא קמן. ומסתבר שכלל זה תקף רק לרובא דליתא קמן היוצר הגדרה של טבע כלשהו (באדם או בבהמה). [סוף סוף, גם הרוב שנחלקו בו רב ושמואל, אם רוב שוורים נמכרים לחרישה או לשחיטה, הוא רובא דליתא קמן; אלא שרוב זה אינו קובע דרך התנהגות מסוימת של המוכרים או של השוורים, ועל כן אין לסמוך עליו לדעת שמואל. על פי הסתייגות זו יובנו דברי הרשב"ם בסוגיין (צג ע"א, ד"ה דהוא גופיה), ועיין גיליון הש"ס לר' עקיבא איגר, ואין כאן המקום להאריך.]

ואכן, בסוגיות מצאנו דוגמות שונות לכך. למשל, קיימא לן להלכה כי חזקה שאין אדם פורע חוב המוטל עליו קודם הַגיע מועד הפירעון. חזקה זו – שהמַלווה יכול לדחות באמצעותה את טענת הלווה שפרע את החוב, ולהוציא על פיה ממון – מושתתת אף היא על רוב סטטיסטי התנהגותי, דהיינו על ההנחה שרוב האנשים בעולם לא יפרעו חוב לפני מועד הפירעון.