בבא קמא דף לא – נזקי רכב

  • הרב ישי יסלזון

המשנה שלנו דנה במקרה שבו:

"שני קדרים מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון הראשון חייב בנזקי השני".

מה יהיה הדין כאשר רכב אחד עצר, מסיבה כלשהי, בכביש, ורכב אחר פגע בו מאחור? ראשית יש לדון מה מעמדו של רכב בדיני נזיקין. בתחילת המסכת ראינו שישנם ארבעה אבות נזיקין. רכב נוסע עשוי להשתייך לשניים מהם – לנזקי אש או לנזקי אדם, משום ששניהם מהלכים ומזיקים (על קרן ושן לא שייך לדבר כאן מכיון שאין לרכב כוונה להזיק [קרן] ואין דרכו להזיק [שן]). הרא"ש בתשובה (כלל קא סימן ה) פסק שסוס שאדם רוכב עליו נחשב כנזקי אדם, מכיון שהאדם הוא זה שמנחה את פעולותיו של הסוס וממילא האחריות מוטלת על האדם הרוכב. לכאורה, דין רכב צריך להיות דומה, וכל עוד הוא נוסע יש לראות בו נזקי אדם.

אלא שרכב עומד אינו נמצא עוד בשליטת הבעלים, ולכן דינו צריך להיות כנזקי בור.

בסוגייתנו נחלקו הראשונים מדוע האדם הראשון שמעד חייב בנזקי השני. הרמב"ם (נזקי ממון יג, ט) מסייג את המקרה שלנו:

"במה דברים אמורים שהוא חייב בנזקיו של שני? בשהוזק גופו של שני, אבל אם הוזקו כליו – פטור, שאינו חייב על הכלים בבור, וכל תקלה תולדת בור היא כמו שביארנו".

יוצא מכאן שהרמב"ם רואה את האדם שמעד כבור, וממילא הוא לא יתחייב לשלם על נזקי הכלים - כדין בור שהתורה פטרתו מנזקי כלים. דברים דומים מצאנו גם ברא"ש (פרק ג סימן ט) וברש"י (לא ע"ב ד"ה 'אלא אמר רבא', אולם לרש"י מדובר רק במקרה שבו כליו של הראשון הזיקו, ולא כאשר הוא עצמו הזיק בגופו).

לעומתם, הרי"ף (דף יד ע"ב ודף טו ע"א בדפי האלפס) מחייב את האדם הראשון גם על נזקי ממונו של השני, וממילא נראה שהוא רואה את האדם – למרות שנפל ואינו יכול לזוז - כאדם המזיק ולא כבור.

השו"ע (חושן משפט סימן תיג סעיף א) פסק ע"פ הסוגיא שלנו:

"שני קדרים שהיו מהלכים בדרך, זה אחר זה, ונתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון, אם היה לראשון לעמוד ולא עמד, חייב הראשון בנזקי שני, שאעפ"י שהוא אנוס בשעת נפילה, אינו אנוס בהיותו מוטל לדרך, והרי הוא יכול לעמוד; ואם לא היה לו לעמוד, פטור ואף על פי שלא הזהיר לזה שנתקל בו, מפני שהוא טרוד בנפשו. ( וי"א דחייב אם היה לו פנאי להזהירו ולא הזהיר) (טור ס"א בשם הרא"ש)".

על פי פסק זה, במקרה שבו רכב אינו יכול לזוז ממקומו מסיבה זו או אחרת ורכב אחר פגע בו מאחור, בעל הרכב הראשון יהיה פטור מדין אונס. לעומת זאת, אם היה ביכולתו להזיז את הרכב (או להזהיר את הנהג שמאחוריו, ע"פ הרמ"א) - עקרונית צריך להיות חיוב על נזקי הרכב השני, אלא שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים שראינו לעיל, שכן הרכב השני נחשב כ'כלי', ולכן אם נראה את הרכב הראשון כבור - בעליו יהיה פטור על נזקי הרכב השני.

כמובן שהדברים נכתבו כאן ללימוד בלבד ואין בהם פסיקת הלכה כלל, שכן במציאות גורמים רבים נוספים משפיעים על שאלות כאלו, כמו שמירת המרחק של הרכב השני וכדו', ולא נכתבו הדברים אלא ללימוד ולפלפול בעלמא.