בבא קמא דף מב – חיוב שור תם בדמי וולדות

  • הרב אברהם סתיו

סוגייתנו עוסקת ברצף של דינים שנלמדו מן המילים "ובעל השור נקי", ואנו נתמקד בדרשתו של רבי יוסי הגלילי (מב ע"א):

"תניא אידך: 'בעל השור נקי' – רבי יוסי הגלילי אומר: נקי מדמי ולדות; אמר לו ר"ע, הרי הוא אומר: 'כי ינצו אנשים (ונגפו אשה)', אנשים – ולא שוורים.

שפיר קאמר ר"ע! אמר רב עולא בריה דרב אידי: איצטריך, ס"ד אמינא: 'אנשים' – ולא שוורים הדומין לאנשים, מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין, הא תם מיחייב, כתב רחמנא 'בעל השור נקי' – דפטור.

אמר רבא: יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?"

רבי יוסי הגלילי לומד מן הפסוק שיש לפטור שור תם מדמי וולדות. הפסוק בפרשת משפטים (שמות כא, כב) אומר:

"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים".

ריה"ג טוען שהמילים "בעל השור נקי" שבפרשת שור תם שהמית, נועדו לפטור את בעל השור גם מתשלום דמי הוולדות. על כך מקשה רבי עקיבא שכבר בדין דמי וולדות נאמרה המילה "אנשים", המגבילה אותו לאדם המזיק בלבד. רב עולא מתרץ שיכולנו לחשוב שההגבלה של תשלום דמי וולדות פוטרת דווקא שור מועד, אך שור תם יהיה חייב, ומשום כך יש צורך בפסוק מיוחד כדי לפטור אותו. על כך מקשה רבא קושיה מתבקשת: כיצד היינו מעלים על דעתנו שדווקא שור מועד יהיה פטור, ואילו שור תם יהיה חייב?

נראה שדברי רב עולא מאלצים אותנו להתבונן טוב יותר במהות ההבדל בין שור תם לשור מועד, ובמהותו של תשלום דמי וולדות.

דמי וולדות הם תופעה משפטית ייחודית: ככלל, איננו מחשיבים מוות של בני אדם כנזק ממוני. תשלומי הכופר חריגים בעניין זה, אך גם הם מוגדרים בתורה כ"פדיון נפשו" – תשלומים שנועדו לכפר על המזיק ולא חיוב ממון ישיר. למרות זאת, כאשר אדם פוגע בוולדות חייבה אותו התורה לשלם על כך, כסוג מסויים של קנס, כפי שכתב הרמב"ן (על הפסוק שם):

"ולפי דעתי, בעבור שאין בולדות היזק ניכר כי מי יודע אם יצליחו, אמר הכתוב אע"פ שאין כאן ממון תשלומין, נשים עליו עונש, והוא כמו קנס וממון שיטילו עליו אחרים בעל כרחו".

לאור זאת קל להבין מדוע נפטור את השור המועד מלשלם. מדובר על קנס שהטילה התורה ולא על תשלומים ממוניים, וממילא אין התשלום חל על נזקי שורו. אך נזקי שור תם אינם תשלומי ממון, אלא מהווים גם הם קנס, כפי שלמדנו בפרק הראשון של המסכת. משום כך היה מקום לומר שדווקא שור תם יהיה חייב בתשלום דמי וולדות, משום שהתורה קנסה את האדם לשלם על מחצית מנזקי שורו, ואילו שור מועד יהיה פטור – משום שהאחריות הממונית על נזקיו אינה כוללת דמי וולדות.