בבא קמא דף נא – מסר לו את דליו

  • הרב ישי יסלזון

משנתנו עוסקת בבור של שותפין, וקובעת שכאשר השותף הראשון עבר על הבור ולא כיסהו – ממילא מתחייב השותף השני בשמירה על הבור. הגמרא מנסה לברר איזה מעשה מחייב את השותף השני בשמירה על הבור:

"עבר עליו הראשון ולא כסהו. וראשון מאימת מיפטר? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני, חד אמר: משמניחו משתמש, וחד אמר: משימסור לו דליו. כתנאי: המדלה מים מן הבור, ובא חבירו ואמר לו הנח לי ואני אדלה מים, כיון שהניחו משתמש - פטור; רבי אליעזר בן יעקב אומר: משימסור לו דליו".

בהמשך הגמרא מבואר שמסירת הדלי מועילה גם בדיני קנייני בור הנוגעים לדיני ממונות (ולא רק לקנייני נזיקין):

"א"ר אלעזר: המוכר בור לחבירו, כיון שמסר לו דליו - קנה. היכי דמי? אי בכספא, ליקני בכספא! אי בחזקה, ליקני בחזקה! לעולם בחזקה, ובעי למימר ליה לך חזק וקני, וכיון שמסר לו דליו, כמאן דאמ' ליה לך חזק וקני דמי".

נחלקו הראשון מהי משמעותה של מסירת הדלי בסוגיא. רש"י על אתר פירש:

"דליו - כסוי הבור לכסותו, שהראשון פתחו ודלה ובא שני ומצאו ומסר לו ראשון את כיסוי הבור".

על פי רש"י השותף השני מתחייב בנזקי הבור מכיוון שעליו הייתה מוטלת האחריות לכסות את הבור, וממילא הוא חייב בשמירת הבור, ופשיעתו בשמירתו מחייבת אותו בנזקי הבור.

לעומת פירושו המובן של רש"י, רבנו חננאל בחר לפרש את המושג בצורה שונה. הרשב"א (על אתר) הביא את פירושו:

"אבל ר"ח ז"ל פירש דליו נטלא".

כאשר מדובר על מסירת הכלי שבעזרתו שואבים מים מן הבור, יש לעיין מדוע מסירתו לשותף השני תחייב בשמירה על הבור. את הסברא בכך מביא הרשב"א:

"וכאלו נסתלק הוא ממנו והעמידו ברשותו והוברר הדבר משמסר לו הדלי שהבור עומד ברשותו ומשל עצמו הוא דולה".

על פי פירוש ר"ח אין כאן העברה של האחריות לכיסוי הבור, אלא של האפשרות להשתמש במי הבור. זכותו של השותף השני לדלות מים מן הבור באמצעות הדלי היא זו שיוצרת את חיוב הנזיקין שלו.

הרא"ה (בשיטה מקובצת על אתר) מעיר שמסירת הדלי שאתו שואבים תועיל רק בין שותפים ולא לאדם זר. לשותפים יש בעלות ממונית משותפת על הבור, אלא שלא ברור מה היקפה של בעלות זו והאם היא כוללת את שמירת הנזיקין. ר"ח רואה בשימוש המציאותי בבור את המחייב בנזקיו.

נראה שיש כאן מחלוקת עקרונית בין ר"ח לרש"י בהבנת נזקי בור. לדעת רש"י החובה לשלם על נזקי בור נובעת מפשיעה ומחוסר שמירה על הבור, ולעומת זאת ע"פ ר"ח המחייב בנזקי בור הוא האחריות על החפצים שבבעלות האדם, גם כאשר חובת השמירה אינה מוטלת עליו.