בבא קמא | דף נג | כי ליכא לאישתלומי מהאי משתלם מהאי

"אמר מר: נפל לפניו מקול הכרייה חייב. ואמאי? נימא: כורה גרם ליה! אמר רב שימי בר אשי: הא מני? רבי נתן היא, דאמר: בעל הבור הזיקא קא עביד, וכל היכא דלא אפשר לאשתלומי מהאי משתלם מהאי".

בשורות אלו הגמרא מתלבטת מה יהיה הדין כאשר שור שמע את קול חפירת הבור, ומפחד הקול נפל לתוך הבור ומת. מחד גיסא – לא ניתן לחייב את הכורה, שהרי הוא הזיק בגרמא בלבד, וגרמא בנזיקין פטור. מאידך גיסא – גם את בעל הבור לא ניתן לחייב, מכיוון שהשור נפל לבור שלא באשמתו.

רבי נתן מבין שבעל הבור הוא זה שיתחייב לשלם מכיוון ש"היזקא קא עביד". רש"י (ד"ה בעל הבור) מסביר: "כלומר בתוך שלו נמצא הנזק". ממילא, על פי סברת רבי נתן, כאשר לא ניתן לגבות את תשלומי השור מהאדם שביצע את מעשה הנזק – גובים אותו מהמעורבים האחרים בפרשה.

סברתו של רבי נתן מבוססת על ההנחה שמטרת תשלומי הנזיקין היא לפצות את הניזק ולהשלים את חסרונו. ממילא, כאשר לא ניתן להשלים את החיסרון מהאדם שביצע את הנזק (שהרי הוא הזיק בגרמא בלבד), האחראי על הנזק (במקרה שלנו – בעל הבור) הוא זה שישלים את החסר.

נחלקו הראשונים עד היכן ניתן למשוך את דינו של רבי נתן. השו"ע פסק את דינו של רבי נתן בחושן משפט סימן תי סעיף לג, ובסעיף לז הוא כותב:

"יש מי שאומר הוא הדין לשנים שהזיקו ושניהם בני חיובא, אלא שהאחד ברח או שאין לו במה לשלם, משתלם מהאחר עד שיעור מה שהיה הוא חייב על נזק זה אילו עשאו לבדו, ויש חולקין דכיון דחבירו מדינא בר תשלומין אלא שאין לו מה לשלם, למה יפרע זה בשבילו".

הרמ"ה, בעל הדעה הראשונה, סובר שדינו של רבי נתן לא נאמר רק כאשר בעיית החיוב של המזיק היא בעיה הלכתית כמו גרמא, אלא גם במקרה שבו האדם המזיק אינו יכול לשלם מבחינה מציאותית (כאשר הוא ברח, או שאין לו כסף לשלם).

לעומתו, המרדכי – בעל הדעה השנייה, סובר שדברי רבי נתן נכונים רק כאשר הבעיה עם חיוב המזיק היא בעיה דינית ולא מציאותית.

נראה שהם נחלקים אודות מהות דינו של רבי נתן. לדברי הרמ"ה, מסתבר שרבי נתן דואג לכך שהניזק יקבל פיצוי בכל מצב שהוא, ולכן גם אם הבעיה היא מציאותית בלבד – חיוב התשלומין עובר לבעל הבור. לעומת זאת, המרדכי סובר שיסוד דינו של רבי נתן הוא שלא יכול להיות נזק בלא אחראי. במקרה שבו יש פטור שנובע מהעדר אחריות לנזק (כמו גרמא) אכן מעבירים את האחריות לבעל הנזק, אך במקרה שבו ישנה אחריות על המזיק והבעיה היא רק בתשלום בפועל – לא נעביר את חובת התשלום לבעל הבור.