בבא קמא | דף נט | תשלום נזיקין

דיוננו נסוב סביב השאלה כיצד יש לשום ולהעריך את גובה תשלומי הנזיקין. שאלה זו עלתה כבר בעמוד הקודם בדברי רב מתנה: "דאמר קרא: 'ובער בשדה אחר' – מלמד ששמין על גב שדה אחר", והיא ממשיכה ביתר שאת בדף שלנו. אחת השאלות המרכזיות בדיני שומת הנזק כאשר מדובר על נזק לפירות היא האם להעריך את הנזק שנגרם ליחידת הפרי או להסתכל על הנזק כמוסב כלפי השדה, וממילא לשום כמה השדה הופסד.

בסמדר, לדוגמא, נחלקו בשאלה זו ר' יהושע וחכמים:

"אכלה סמדר – רבי יהושע אומר: רואין אותן כאילו הן ענבים עומדות ליבצר, וחכ"א: רואין כמה היתה יפה וכמה היא יפה".

ר' יהושע מסביר שבסמדר, כאשר כבר אפשר לראות צורת פרי, אנחנו מחשבים את הנזק ע"פ כמות הפירות שהוזקו, ולעומתו – חכמים מסתכלים על הגפן כולה ובודקים בכמה ירד שוויה.

ההתלבטות מאחורי השאלה הזו היא האם לבחון את הפרי – שכן הוא זה שהוזק, או שמא את הגפנים – מפני שחישוב הדמים של הפרי אינו מדוייק, שהרי הפרי יכול עוד לגדול או לההרס, ולעומת זאת שומת הגפן מחשבת בצורה הכי מדוייקת את השווי העכשווי של הנזק. במילים אחרות – השאלה היא האם להעדיף פיצוי שקשור לנזק בצורה ישירה (פירות) או פיצוי מדוייק יותר מבחינת הערך הממוני (שדה).

בעמוד ב' דנה הגמרא בדברי ר' שמעון במשנה:

"ר' שמעון אומר: אכלה פירות גמורים משלמת פירות גמורים, אם סאה סאה אם סאתיים סאתיים".

הגמ' מסבירה שעקרונית ר' שמעון מודה לחכמים ששמין אגב השדה, וע"כ צריך לחשב את ההפסד שנגרם לשדה, אלא שלדידו דברים אלו נכונים רק בפירות שלא נגמרו והם עדיין זקוקים לשדה בשביל לגדול, אך כאשר הפירות עומדים בפני עצמם – שוב אין כל משמעות לשדה וממילא מחייבים על הפירות ותו לא.

רבינו יהונתן (בשטמ"ק על אתר) מסביר ע"פ מחלוקת ר"ש ורבנן כאן הבנה עמוקה יותר בשאלה שהבאנו לעיל. הוא מבין שמחלוקת ר' שמעון וחכמים היא האם בפירות גמורים אנחנו מעדיפים להכחיש את המזיק או את הניזק. השיעור המדוייק של הנזק, במקרה של פירות, אינו ידוע, מכיוון שדברים יכולים להשתנות עד קטיפת ושיווק הפירות. עובדה זו מעלה את השאלה – לאן נעדיף לעגל את הנזק.

אם נסתכל על הפרי שעתיד לגדול מאותו ענף או סמדר, אזי המזיק יתחייב לשלם את התשלום המקסימלי שאליו הנזק יכול להגיע, ונמצא שמן הסתם אנחנו מפסידים אותו. לעומת זאת, אם נחשב את השינוי בשווי השדה, אנחנו מחייבים את המזיק בתשלום המינימלי – וממילא מכחישים את כוחו של הניזק.

יוצא אם כן שהשאלה המרכזית איננה מהי רמת הדיוק שאנו רוצים בחישוב הנזק, אלא במי פחות מפריע לנו לפגוע כאשר אנו מחשבים את הנזק – במזיק או בניזק.